להקשיב לאדם הנמצא במצוקה
בסופו של פרק ו', שבו איוב מתלונן על כך שרעיו בגדו בו ונטשו אותו, הוא מתאר איך הוא מצפה מחבריו שיתנהגו עמו:
"וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי, וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב" (כח)
הואילו פנו בי = למרות שכבר פניתם אליי בעבר, ובטח כבר נמאס לכם לשמוע את הקיטורים והתלונות שלי, בכל זאת התחזקו והמשיכו לפנות אליי.
ועל פניכם אם אכזב = לשון שבועה: אני נשבע, מול הפנים שלכם, שלא אכזב, שלא אגיד תלונות שאין בהן ממש. אני מבקש שתתנו בי אמון ותקשיבו לי שוב.
"שֻׁבוּ נָא, אַל תְּהִי עַוְלָה; ושבי [וְשׁוּבוּ], עוֹד צִדְקִי בָהּ" (כט)
שובו נא, אל תהי עוולה = למרות שכבר הקשבתם לי וחשבתם שיש בי עוול, הקשיבו לי שוב ותראו שאין בי עוולה.
ושובו, עוד צדקי בה = הקשיבו לי שוב ונסו לראות איפה אני צודק.
מפסוקים אלה ניתן ללמוד כמה נקודות חשובות למקרים בהם מדברים עם אדם הנמצא במצוקה:
א. פנו - לפנות אליו פיסית - עם העיניים ועם כל הגוף.
ב. פנו בי - לפנות אליו נפשית - להיות פנוי להקשיב ולהבין מה קורה בתוכו.
ג. הואילו פנו בי - להיות סבלניים, להמשיך לפנות אליו גם אם כבר פנינו אליו בעבר.
ד. ועל פניכם אם אכזב - לתת בו אמון, שתלונותיו אמיתיות ולא כוזבות.
ה. שובו נא - להקשיב לו שוב, גם אם הקשבנו לו בעבר.
ו. אל תהי עוולה - לא לחפש אצלו את העוול.
ז. עוד צדקי בה - לחפש אצלו את הצדק, לחפש את הדברים שבהם הוא צודק.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך