אגרות במגילת אסתר
בשיעור נסביר מה גרם לגויים שלא להלחם ביהודים, כיצד התנהלות היהודים מדגישה שמדובר במלחמת הצלה ולא בהשמדה, ומה מיוחד בחג הפורים.
קרא עוד ›המגילה מרבה לתאר את מערכת שליחת הדואר באימפריה הפרסית (א', כב; ג', טו; ח', י; ט', כ; ט', ל) ולא בכדי. בין המצאותיה החשובות של האימפריה הפרסית היתה דרך להעברת מידע באופן מהיר, ראשונה בעולם: על גבי דרך …
קרא עוד ›סיפור קורות היהודים בממלכת אחשוורוש מסתיים בפרק ט במגילה, ולאחריו מתוארת קביעת חג הפורים לדורות. פרק י ממשיך ומסכם את פועלם של אחשוורוש ומרדכי. בשיעור נציע חלוקה חדשה לפרקים ט-י, ונדון במשמעותו של פרק…
קרא עוד ›בשיעור נראה את החשיבות של האדמינסטרציה של מגילת אסתר, שעליה עמדו חז"ל בהשוואתם בין אחשוורוש ל"מלכו של עולם". נסקור את בעלי התפקידים בממלכה הפרסית ונראה מה ניתן ללמוד מהאופן בו הם מוצגים על הנהגה ועל מ…
קרא עוד ›ההתגייסות הכללית של "עם הארץ", השכנים הרעים של יהודה, נועדה "להפר עצתם של שבי הגולה לבנות את הבית לה' "כרִשיוֹן כורש", והיא התנהלה "כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דָרְיָוֶש מלך פרס" (ד, ד-ה) - דריוש (ה…
קרא עוד ›במאמר זה נבחן את אמצעי התקשורת הרבים והמגוונים המוצגים במגילת אסתר (העברת האגרות ביעילות ובמהירות; אירועים חזותיים כמו משתה אחשורוש; מצעד ציבורי ראוותני, ועוד), נבחין בין התקשורת היהודית לתקשורת הפרסי…
קרא עוד ›עיון במגילת אסתר מלמדנו כי המגילה בנויה בשיטת: "טרם מכה – ציץ רפואה פרח". רק עם סיום קריאת המגילה מתבררת למפרע משמעותם של כל הסיפורים והמאורעות המסופרים בפרקי המגילה. המגילה כולה מתחלקת לשני חלקים מנו…
קרא עוד ›מכיוון שגזירת המן נחתמה בטבעת המלך היא אינה ניתנת לביטול, ומרדכי שולח ליהודים ולכל שרי הממלכה אגרות שמקנות להם אישור ממלכתי להגן על עצמם. לכאורה, נראה אישור זה מיותר מכיוון שכל אדם שנמצא בסכנה יגן על …
קרא עוד ›פעמיים שולח אחשורוש "ספרים" באשר ליהודים, ותוכנם נוגד זה את זה; ואילו מרדכי ואסתר שולחים אף הם פעמיים "ספרים" לכל היהודים באשר לפורים: "ויכתֹב מרדכי... וישלח ספרים..." (ט', כ) "ותכתֹב אסתר... את אגרת …
קרא עוד ›