תוכחה חברתית

עניינה של הנבואה שבפרקנו הוא תוכחה על השאננות, הביטחון והגאווה שהשתלטו על מנהיגיה ועשיריה של שומרון, בעקבות ניצחונות במלחמות. הנביא מוכיח את אלה הבוטחים במבצריהם ומתגאים בארמונותיהם, ואשר מתוך תחושות …

החברה הישראלית העתיקה הייתה חברה דתית מאד, למרות מקדשי העגלים ושורה ארוכה של עבירות על הלכות קרבנות מתורת משה (ד, ד-ה; ה, ה). השוק והמסחר היו סגורים לחלוטין, לא רק בשבת, אלא גם בראש חודש. בתורה אין אי…

החטאים שמזכיר עמוס בנבואתו לישראל הם מן התחומים שעליהם אמרו חז"ל "יהרג ואל יעבור": עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אך עיקר נבואתו של עמוס שייכת לתחום הקלקול החברתי-מוסרי שהוא מוצא בעם: לפגיעה בחל…

יחסם של בעלי השררה והשכבה המבוססת כלפי העניים איננו רק יחס של חוסר התחשבות ועמידה על שורת הדין אלא הינו יחס של ניצול. עיקר העניין הוא שאין הם רואים באביונים בני אדם השותפים לחברתם אלא אובייקטים לניצול…

"כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת. וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה ל…

תחושה קשה אופפת את הושע. הוא "משוטט" בין עשרת הדיברות ומסמן את כל המעשים הפוגעים בסדרי החברה באופן אקטיבי ואלים (א-ב). אין הוא מזכיר את מצוות האמונה ואף לא את השבת. מאוד ייתכן שהאלימות החברתית לא באה …

בפרקים ז’-ח’ מוכיח הושע את אנשי ממלכת ישראל וראשיה על הרעות החולות שפשטו בקרבם. פרק ז’ פותח בתיאור הריקבון במערכת הפוליטית בממלכת ישראל, המתבטא בהחלפה התדירה של מלכים במרידות והפיכות שונות, ובכריתת בר…

פרק ה' פותח, בדומה לפרק ד', בקריאה לשמוע האשמה חריפה, אולם ההאשמה אינה מוטחת בפני העם אלא בפני ההנהגה בלבד – הכוהנים, השרים ו'בית המלך'. הושע מגנה את המנהיגים הרוחניים והפוליטיים על שחיתותם המוסרית וה…