קרבן תודה
בשלב זה נפתח את העיסוק בשני הסוגים השונים של זבח השלמים, ונבחין בהבדלים המרכזיים ביניהם.
קרא עוד ›קרבן התודה ייחודי בשני דינים מרכזיים: הוא מוקרב יחד עם לחם חמץ, בניגוד לשאר הקרבנות המוקרבים על מצות או מנחות בלבד; וזמן אכילתו קצר מזבח שלמים רגיל, אף שיש יותר מה לאכול (ארבעה סוגי לחם). האברבנאל מסב…
קרא עוד ›מי שמביא שלמים יכול להתכוון ל"זבח משפחה" (שמואל א כ', כט), סעודה חגיגית בקדושה, וזה הקרבן היחיד שנאכל "שני ימים ולילה אחד" (משנה זבחים פרק ה, ז). אבל מי שמביא שלמים "על תודה" (יב), מביא גם 'לחמי תודה'…
קרא עוד ›'מילואים' בפינו כיום הוא שירות צבאי של מילוי השורות לפי הצורך, בעת חירום, ולקראת מלחמה. "הַמִלֻאים" בלשון המקרא הם 'מילוי ידיים', הכשרה וכניסה לתפקיד חשוב, דומה יותר לטירונות או לקורס פיקוד מאשר ל'מיל…
קרא עוד ›המאמר מפרש את מזמור קז כשיר תודה שנאמר בתקופת עוזיהו ע"י עולי רגלים שהגיעו מים סוף, ומשם עלו לירושלים דרך מדבר הנגב, והקריבו זבחי תודה לה'. מפאת תוכנו ואף מבחינת הקשרו, לאחר פרקים קה-קו המתארים את ההי…
קרא עוד ›מזמור לתודה - האם הוא מזמור הודיה לה', או מזמור הקשור לקרבן תודה? נראה כי במזמור זה, כמו במזמורים נוספים, קיימות שתי המשמעויות. לאלה שנבצר מהם לבוא בשערי הר הבית קורא המשורר לבוא בשערי החוויה האישית, …
קרא עוד ›המזמור נועד מעיקרו להאמר בחגיגה של הקרבת תודה. בשעה שהחוגגים מתקרבים אל שערי המקדש, המשורר מצוה עליהם להריע ולשמוח. כאשר הם עומדים לפני שערי המקדש המשורר מצוה עליהם "דעו כי ה' הוא א-להים" (ג) לרמז להם…
קרא עוד ›התרועה והרננה במזמור צה הן ישראליות, ואילו במזמור ק הן משותפות לישראל ולעמים שיבואו יחד לחצרות ה'. העמים יבואו מתוך הכרה בבחירת ה' ב"עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ", ולכן תהיה השמחה שלמה. בדברי משה "אִישׁ ה…
קרא עוד ›קרבן התודה הוא הקרבן הבסיסי ביותר. משחר ההיסטוריה הרגישו בני האדם צורך להודות לה' על שפע הטוב שנתן להם, או על הצלה מסיטואציות קשות, והקריבו קרבנות כדרך לבטא את ההודיה שלהם לה' (כך קין והבל הקריבו לה' …
קרא עוד ›