פרשנות
נוסח המקרא שנהג בבבל היה שונה במקומות מסוימים מזה שנהג בטבריה, והוא משתקף לעתים גם במסורה של בבל. הנוסח והמסורה של בבל נשתמרו בצורה חלקית, בעיקר בשרידי כתבי-יד, שנשתמרו בגניזת קהיר. בשיעור נכיר מקרים,…
קרא עוד ›פרשנות פנים מקראית מוכרת לנו מהעת האחרונה, אך רשב"ם השתמש במתודה זו בפירושיו. נעיין בפירושי רשב"ם ונבהיר כיצד הוא הפעיל את הכלי של המקרא שמפרש את עצמו. כמו כן נעמוד על הסוגים השונים של פרשנות פנים מקר…
קרא עוד ›הרב וולפיש עונה לרבקה רביב ומחזק את טענתנו באשר להגדרת פרשנות לגטימית.
קרא עוד ›במאמר נסקור את דרכי פרשנותו של רבי יוסף בן יוסף נחמיאש, שחי במאה ה-14 ולא זכה לתפוצה רחבה. במאמר נסקור את שרידי פירושיו ונציג את מקורותיו, דרך פירושו, עמדותיו ויחסו לסוגיות פרשניות כמו היחס לפשט ולדבר…
קרא עוד ›ר' חזקיה בן מנוח היה אחד מן הראשונים, שחי בצרפת וכתב ביאור מקיף על התורה, בשם חזקוני. רבנו חזקיה, היה מראשוני מפרשי רש"י על התורה. במאמר זה נדון בכמה עניינים העולים מפירוש החזקוני, כפי שהוא מופיע בכתב…
קרא עוד ›פירושו של ר' אברהם סבע, 'צרור המור' הוא ביסודו פירוש דרשני-קבלי. ריבוי הפירושים השונים על אותם עניינים ופסוקים וכן אופיָים של פירושים אלה, הכוללים דברי מוסר ועוסקים גם בענייני הלכה, מנהגי היומיום ונוס…
קרא עוד ›מכלול יופי הוא פירוש למקרא שנדפס לראשונה באמצע המאה ה16. במאמר נסקור את עקרונותיו הפרשניים ואופיו של הפירוש ונגיע למסקנה שלא מדובר בחיבור פרשני מקורי. ערכו של החיבור נובע, לפיכך, מכך שהוא מסכם את פירו…
קרא עוד ›בשיעור זה נעסוק בר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב. נסקור תחילה את תולדות חייו, ולאחר מכן נעסוק במטרות פירושו למקרא, בשיטתו לגבי היחס שבין תורה שבעל פה לבין תורה שבכתב ובנושאים נוספים העולים בפירושו. ב…
קרא עוד ›בשיעור זה נעסוק בשמואל דוד לוצאטו, הלא הוא שד"ל. לאחר סקירה קצרה של תולדות חייו, נעסוק במאפייני הפירוש, בדרכו הפרשנית של שד"ל, ביחסו לנוסח המקרא ולמדרשי ההלכה, ועוד. נראה, בין השאר, את רגישותו הספרותי…
קרא עוד ›בשיעור זה נעסוק במלבי"ם. לאחר תיאור של תולדות חייו, נראה את מאפייני פירושו לחלק הסיפורי של התורה. נדגים את שיטתו שהמקרא הוא אלוקי, ולכן אין בו מילים נרדפות ליופי המליצה, אלא לכל מילה משמעות מיוחדת משל…
קרא עוד ›