יחס הנביאים לצומות

בפרק ו' אנו ממשיכים עם מראות זכריה שבמהלכם מצטווה זכריה לעטר את ראש יהושע הכהן הגדול בעטרות כסף וזהב, ומנבא כיצד יהושע יחד עם זרובבל יבנו את היכל ה'. בפרק ז' עולה השאלה מקרב גולי בבל האם אפשר לבטל את …

בפרק ו' מצטווה זכריה להכין שתי עטרות, אחת מכסף ליהושע הכהן הגדול והשנייה מזהב למלכות - האם היא מיועדת לזרובבל או למלך לעתיד לבוא? בפרק ז' שואלים גולי בבל את הכהנים בישראל האם לצום בתשעה באב? כתגובה, מ…

הנבואה בישעיהו נ"ח שהיא הפטרת יום הכפורים, מהווה הדרכה והנחיה כיצד לקיים "צום אבחרהו". העקרון המרכזי של הנבואה הוא שמהותה של התענית אינם המעשים החיצוניים: לא הצום, לא כפיפת הראש ולא לבישת השק והאפר (ה…

אומרים שאנשים רוצים להיות שמחים, אולם לא פעם אנו הולכים (או נסחפים) אל מחוזות העצב והדיכאון. דתות רבות, למן ראשית ההיסטוריה ועד ימינו, נבנות על מעמקי נפש של עצבות, וצומות ועינויים עומדים במרכז הוויית …

ישנה הבחנה בין יום צום בתפיסה האלילית שמטרתו למלא את שאיפות האדם ולקבל מן האל לבין יום צום בתפיסה היהודית שעיקר ענינו הוא נתינה לאחר ותיקון מוסרי של האדם.

בשיעור נתחקה אחר מקומם של צומות החורבן (עשרה בטבת, י"ז בתמוז ותשעה באב) במקרא ותפיסתם בדברי חז"ל, ולאחר מכן נוכל להבין מה מקומם של צומות החורבן בתקופת תקומה, בתחילת ימי הבית השני ובימינו.

א. 'שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוך יְרוּשָׁלִָם': שיבת ה' ועמו לירושלים (ח',א-ח) לאחר תיאור החטא של הדורות הקודמים והחורבן שבא בעקבותיו, עובר זכריה אל נבואת נחמה המופיעה בלבה של סדרת הנבוא…

עם הקמתו של הבית השני ולקראת תום שבעים שנות הגלות, התעוררה בעם שאלת היחס אל הצומות שנהגו בעקבות חורבן בית המקדש הראשון. פרק ז' פותח בתיאור בוא משלחת, ככל הנראה מאת גולי בבל, אל הכהנים והנביאים שבירושל…