יובל

יום הכיפורים בכל המקרא מופיע בהקשר של כפרה על הקודש. היובל הוא זמן של קדושה, שבו כל הארץ כמקדש. לכן התרועה של שנת היובל מופיעה דווקא ביום הכיפורים.

באמצע הציווי על שנת היובל ועל משמעויותיה מבחינת שחרור עבדים והחזרת קרקעות לבעליהן, מסבירה התורה את הטעם לציווי החזרת הקרקעות: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִי…

כאן בפרק שלפנינו מופיעה חוקת היובל כמודל אידאלי של חברה ישראלית, שבה יש לכל אחד שדה נחלה מאת ה' באדמת הארץ השייכת רק לה' לבדו. הוא שברא אותה, ושהנחיל אותה לישראל מכוח יציאת מצרים. אי אפשר להפקיע נחלה …

האיל נקרא 'יובל' , ולכן השופרות שנעשים מקרניו נקראים אף הם "יובל". (ראה באתר האקדמיה ללשון עברית). יתכן שמשמעות המילה יובל היא להוביל מסרים ובשורות במהירות ולמרחקים למשל, מצאנו במקראות שהשופר נועד להת…

בנוהג שבעולם אדם נגרר אחר יצריו הרעים, אחר התאווה והגאווה, הכעס והקנאה, העצלות והכבוד, כי הם מציעים לו סיפוקים מהירים. וכיוון שהתחיל להימשך אחריהם, נעשה משועבד להם. אמנם בפנימיותו הוא עדיין נכסף לאמת …

לדעת רש"י "בָתֵּי הַחֲצֵרִים" (לא) הם בתים ביישוב מפורז, ללא חומה, ודינם שיצאו ביובל. אך מדוע בתים ביישוב נטול חומה נחשבים כשדה חקלאי החוזר ביובל? האם החומה היא אשר משנה את מעמדו של הבית המצוי ביישוב?…

בקללות הכתובות בפרקנו ישנו דגש גדול על המספר שבע: "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם" (יח), "ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם" (כא), "והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם" (כד), "ויסרתי אתכם אף אני שבע על חט…

בחינה שטחית של דיני השמיטה והיובל מעוררת רושם שדיניהם שוים. אולם, הסיבות של דינים אלו הן שונות. בפרשת השמיטה, התורה מצווה לשבות כדי שהארץ תשבות: "שבת שבתון יהיה לארץ" (ד). כיוון שהארץ שובתת - ממילא אס…

הפרק נפתח בציווי על השמיטה ולאחריו ציווי על היובל. שנת היובל מיוחדת בשלוש מצוות: העברת שופר תרועה ביום הכיפורים, שחרור העבדים ושמיטת קרקעות והשבתן לבעליהן. בפשטות נדמה כי מצוות אלו הינן חלק מהצורך להפ…