היחס לארון ה'

פרק ג' פותח בתוכחה קשה לממלכת יהודה על כך שחיקתה את מקבילתה, ממלכת ישראל, ובגדה בקב"ה. במקום ללמוד ממעשיה ולהבין כי הם מובילים אותה לשבר ולאבדון, שהרי ממלכת ישראל גלתה תחילה, ממשיכה ממלכת יהודה לאחוז …

ברכת ה' את עובד אדום ואת ביתו מוכיחה, שהארון אינו פוגע בכל מי שמחזיק בו. מכאן מבין דוד שניתן לתקן את שראוי לתקן, ולהמשיך במסע קדימה – לירושלים. האם באמת הופקו הלקחים הנדרשים? הדברים מפורשים במקבילה בד…

הנביא מספר שאנשי בית שמש קיבלו את ארון ברית ה' המגיע משדה פלשתים בשמחה אולם ה' הכה בהם כי ראו את ארון ברית ה'. האיסור לראות אל הקודש פנימה נאמר בספר במדבר במסגרת הציווי על הכהנים לכסות את הכלים בעת נס…

האליל הפלשתי, דגון, מייצג את כל מה שפלשתים מסמלים עבור איש ישראלי בעת ההיא – אויב מר ונמהר. והנה, בסצנת פתיחה שלקוחה מתוך קומדיית סלפסטיק של מעידות על קליפת בננה, מגחיך הפרק את האליל המאיים. שוב ושוב …

"נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ" (ג). דברי העם משקפים את הכמיהה בעת צרה להישען על ה', להרגיש את נוכחותו ולסמוך על כך שמישהו דואג ש…

בפסוק יט נאמר: "ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש. ויתאבלו העם כי הכה ה' בעם מכה גדולה". לשון הפסוק קשה להבנה: המספר כתוב בצורה לא רגילה: "שבעים איש חמשים אלף איש" במקו…

כשמגיע הארון לישראל, מוזכרת שמחתם של בני ישראל, והכול נראה טוב ויפה. דבר בתיאור זה אינו מכין אותנו, לכאורה, לקראת האסון הממשמש ובא. וטוב שכך, שכן בשלב זה עדיין צופים היו הפלשתים במחזה, ולו ראו שגם בני…

פרקנו מתאר את אחת המפלות הקשות ביותר שידע עם ישראל בתקופת המקרא. רבים מישראל הוכו, ובעיקר - ארון ה' נלקח בידי הפלשתים. מפלה בסדר גודל שכזה מתאימה לחטא חמור במיוחד. ואולם, לא זו בלבד שאין בפרקנו או בפר…

"וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה’ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד: וַיְהִי בִּ…