הודיה לה'

"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ" (תהילים ט', ב) "אודה ה'", רצה לומר הודאתי על העבר תהיה "בכל לבי", כי כבר באר בחובת הלבבות (שער העבודה) שהטעם אשר יקשה להאדם להודות לה' חסדו הוא…

אחרי הטחתו הקשה של הנביא כלפי שמים במר נפשו על גורל עמו, מופיע מזמור התודה שלו לה', מזמור הפותח ב"על שגיונות" (א) כאחד ממזמורי תהילים, ומסיים במילים: "למנצח בנגינותי" (יט). מה שגרם לשינוי הוא עצם הופע…

שיר ישועה גדול מפוצל וחבוי בפרקים אלו, דומה מאד למזמור שבפרק יב. אבל בימי חזקיהו לא היה כוח לומר שירה, בגלל חורבן לכיש וערי השפלה, ולא יכלו לראות את גודל הנס של הצלת ירושלים. כך הסבירו חז"ל (סנהדרין צ…

הנביא ישעיה מנבא על כך שממלכת ישראל תיחרב ותיפול תחת שלטונו של מלך אשור שיכה בה ביד קשה. אולם, דווקא בממלכת יהודה יצמח המושיע מזרע דוד שיביא לתיקון העולם ולמניעת סכסוכי המלחמה. דווקא מתוך ראיית הצרות …

פרקים י'-י"ב, שהינם ההפטרה של יו"ט שני של שביעי של פסח, בו אירעו קריעת ים סוף וההצלה המופלאה, נבחרו בעת החדשה כהפטרה של יום העצמאות, מעין מעשה אבות סימן לבנים. ההפטרה נפתחת בפרק י' פס' לב, בעמידתו של …

בפרקנו מסופר שאנשי שכם יצאו אל הכרמים, בצרו אותם, דרכו אותם ועשו 'הלולים' בבית העבודה זרה אותה הם עבדו: "וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים וַיָּבֹאו…