דמותו של איוב
ידוע שבלשונו של איוב משוקעים הרבה לשונות ורמזי לשונות המצויים בספרי המקרא האחרים. אבל חשוב יותר להכיר שגם רעיונותיו והלך מחשבתו של איוב – שורשים עמוקים להם בדברי התורה, הנביאים והכתובים האחרים. אלא שז…
קרא עוד ›בפרק האחרון, שב ה' את שבות איוב למרות חטאו הכבד בקטרוגו על משפט ה' ועל צדקו. דומה, שמלך בשר ודם לא היה סולח כה מהר למערער על צדקו ועל שלטונו. נמנה לסיכום הספר חמש סיבות מרכזיות לזכותו של איוב, סיבות ה…
קרא עוד ›עומק צדקתו של איוב מתגלה במיוחד בנאומו האחרון (פרקים כ"ט-ל"א). בנאום אוטוביוגרפי זה בא איוב להראות שהצדק היה הווה ויהיה יסוד חייו, ש"בצדקתי החזקתי ולא ארפה" (איוב כ"ז, ו). בפרק כ"ט הוא מתאר את תקופת ע…
קרא עוד ›מיד אחרי הפנייה הישירה לא-להים, פורס איוב את מסכת מעשיו כדי להוכיח את צדקתו, וזהו עיקרו של 'נאום הסנֵגור'. מכיוון שאין עדים שיעידו לטובת איוב, כי רעיו התייצבו על צד הקטֵגוריה, לא נותרה לאיוב שום דרך ל…
קרא עוד ›הגאונות הדרמתית במחזור השלישי משתקפת בהשתתקות הרֵעים, ובמענה איוב במקום צופר (בלשון צופר, נגד צופר). וכך התפנה המענה האחרון לסיכום האחרון, נאום ההגנה האישי, כמענה אחרון ב'משפט' מול כתב האישום של אליפז…
קרא עוד ›1. בפסוקים א-ד איוב מצהיר על תומתו המוחלטת ועל הקפדתו גם בענייניים הנתפסים כמידת חסידות. על רקע זה בולטת חוסר ההתאמה בין צדקתו לבין הגמול שהוא 'זוכה' בו. עיינו בפסוק ל"א, ד והשוו אותו לנאמר באיוב י"ג,…
קרא עוד ›ביחידה זו (כ"ט-ל"א) מעלה איוב שוב את טענותיו בדבר העונש שניתן לו על לא עוול בכפו. אם עד כה איוב הציג את תומתו, צדקתו ויושרו, ביחידה זו איוב מפרט את המישורים השונים שבהם צדקתו באה לידי ביטוי. היחידה מו…
קרא עוד ›איוב מביע געגועים למצבו קודם לעונש. תפיסתו את הימים האלו מצביעה על אמונה כי הא-ל משגיח עליו באופן ישיר ומוחשי: "וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיּאֹמַר. מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱ-לו…
קרא עוד ›