גמול לרשעים
מזמור זה יסודו במזמור הודיה או המנון לה'. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר" (א). פתיחה (ב) המזמור נפתח בקריאת הודיה לה': "הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרו…
קרא עוד ›מזמור י"ב נאמר ע"י אדם הנמצא במצוקה ובני בריתו לא עמדו בנאמנותם ולא באו לעזרתו, וביאושו מעזרת בני אדם הוא פונה בזעקה אל ה' שיעזור לו. מצוקתו היא חלק ממצוקה כללית של הדור, שבו יש קלקול חברתי ובני אדם א…
קרא עוד ›אחד מהוויכוחים שקרעו את הקהילה היהודית הוא מעמדם של מי שהתנכרו לקהילה וזנחו את דתם אבל בסופם הטרגי נענשו על היותם יהודים. הגמרא בחרה פסוק מהמזמור שלנו להאיר זווית בדיון. הגמרא תוהה על הכפילות בפסוק: "…
קרא עוד ›הספר השלישי של תהילים נכתב לאחר החורבן, והוא מהווה עדות למשבר אמונה גדול שהיה בתקופה זו. שאלות אמוניות מופיעות פעם אחר פעם בגלוי בכמה מזמורים, אך פה נצטט דווקא פסוק שבו הטרוניה נסתרת: "נָתְנוּ אֶת נִב…
קרא עוד ›במזמור זה הודיה לה' השופט בצדק. אולם המציאות שבתוכה אנו חיים נראית לעתים אחרת, ורחוקה ממצב של צדק, שבו הצדיקים מקבלים שכר והרשעים נענשים. מחבר הפרק מוצא לו הזדמנות רגעית לומר לאלו החושבים שבעולמנו זה …
קרא עוד ›קריאתו של המזמור הזה מזכירה מאוד את מעשה סדום (בראשית י"ט). תיאור הנבל המכחיש את קיומו של אלוקים ומרשה לעצמו לעשות עוול ואוון מזכירים את מדרשי חכמינו על התנהגותם של בני העיר. תגובתו של אלוקים המשקיף ע…
קרא עוד ›במוקד מזמור נ"ב בתהילים, עומדת דמותו של דואג האדומי, שהיה מאויביו של דוד ושפך במו ידיו את דמם של כל אנשי נוב עיר הכהנים (שמואל א כ"א-כ"ב). מתוך הפרק ניכר שמועד כתיבתו היה רק לאחר מעשה הרצח הנתעב, והלש…
קרא עוד ›פרק ל"ז הוא מזמור חכמה. רבים מפסוקיו נראים כמעין פרפראזה על ביטויים המופיעים בספרות החכמה הקלאסית: "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים" (טז) בנוי במתכונת של פתגמי "טוב ל X מ Y", כמוהם מצויים עשרות במשלי ו…
קרא עוד ›במזמורים ד'-ז' המשורר מתמודד עם אנשים המערערים על מעשיו ואף על אישיותו. מתוך קריאת המזמורים הללו, מתברר שיש קשר עמוק בין הביטחון של האדם בה' ובאהבת ה' אליו, לבין הביטחון שלו בעצמו ובצדקת דרכו, ויכולתו…
קרא עוד ›