בגידה
"אַל-תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל-גִּיל כָּעַמִּים כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל-גָּרְנוֹת דָּגָן" (הושע ט', א) אל תשמח ישראל - אתה ישראל, לא תוכל לשמוח אל גיל כיתר עמים. כי העמי…
קרא עוד ›בפרק ח’ נמשכת התוכחה על החטאים המדיניים והדתיים של ישראל. הפרק פותח בתקיעת שופר (א), המשמשת קריאת אזעקה המתריעה על הפרת הברית בין ישראל לה’. בהמשך הפרק מפורטת הפרת הברית בהיבט הפוליטי והפולחני: המלכת …
קרא עוד ›מוקד תוכחתו של הושע לישראל סובב סביב חוסר נאמנותם לקב"ה. הוא מוכיח אותם על חטא עבודה זרה, אך מוקד התוכחה איננו הטעות שבעבודה זרה אלא חוסר הנאמנות וכפיות הטובה כלפי הקב"ה. משל האשה המזנה תחת בעלה המשמש…
קרא עוד ›"וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב" (יא) - פירושים שונים הוצעו לתיאור זה של היונה כ‘פותה, אין לב‘. הרד“ק פירש שהיונה היא פתיה באשר אינה נזהרת מפני הרשת הפרושה לרגליה בבואה ללקוט גרגרים בשדה.…
קרא עוד ›את מגילת איכה יש לקרוא כדרמה בה מופיעות בעיקר שתי דמויות: המקונן ובת ציון, דמות אנושית המייצגת את תושבי ירושלים שחוו את החורבן. כפי שנראה, מטרתו של המקונן הוא לסייע לבת ציון לעכל את שקרה ולהוביל אותה …
קרא עוד ›עיקרו של ספר הושע מופיע בפרקים א-ג, כמשל העוסק ביחסים בין איש לאשתו אשר בגדה בו. הפרקים הבאים, ד-יב, מבוססים על משל זה, ומפתחים את הרעיונות המופיעים במשל. נעסוק בעיקר בפרק ב, המתאר את בגידת האשה בבעלה…
קרא עוד ›את מגילת איכה ניתן לקרוא כדרמה, שבה מופיעות שתי דמויות: המקונן, ובת-ציון. בשיעור זה נראה, כיצד המקונן מסייע לבת-ציון לעכל את מה שקרה לה, ומוביל אותה במסע של שיקום רוחני.
קרא עוד ›הושע מקביל את יחסי ה' ועם ישראל ליחסי איש ואישה, וממילא שאלות הנאמנות והחזרה למוטב צפות בנבואות. נבחין בהושע במוטיב הנאמנות מול הבגידה וכיצד יש לשוב בתשובה אחרי פגיעה בנאמנות הקשר.
קרא עוד ›המוטיב החוזר בקינה הראשונה במגילת איכה הינו הבדידות ובגידת הרעים. בשיעור זה ננסה להבין את הרקע ההיסטורי והרוחני לבגידה זו דרך עיון בפרק כ"ז בספר ירמיהו, העוסק בברית העמים נגד נבוכדנצר.
קרא עוד ›