איסורי עריות

ניתן לחלק את רשימת הארורים שבפרקנו לארבע קטגוריות מרכזיות (מלבד הארור ה12 שכולל את כולם): א - עבודה זרה - 1, 2 (בהתבסס על דברי הרמב"ן שמפרש את כיבוד אב כנובע משורש זה) ב - מצוות שבין אדם לחבירו - 3, 4…

בפרק הקודם הייתה רשימה ארוכה של מצוות ואיסורים. כעת הכתוב מביא שני איסורים מרכזיים: האיסור לעבוד עבודה זרה, ואיסורי עריות איסור עבודת המולך (א-ח) הכתוב פותח במילים "אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ומ…

פתיחה לאיסורי עריות (א-ה) הכתוב פותח באמירה "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" וממשיך בכך שיש לשמור את מצוות ה' ולא ללכת בדרכי מצרים וכנען "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָ…

המעבר הגדול בספר ויקרא מקדושת המשכן ופרשיות הטהרה והכפרה, אל קדושת העם והארץ, הוא בעצם הכניסה לארץ מבחינת הקדושה, והמגע הזה עם הארץ יצר מיד התנגשות עם התרבות האלילית הכנענית. התרבות המצרית עם פולחני ה…

בשנים שבהן נקראות פרשות קדושים ואחרי מות יחד, נקראות גם שתי פרשיות העריות, פרשה ראשונה אוסרת ומזהירה ואילו פרשה שניה מתארת את הענישה ההולמת כל איסור. אז מה אפשר ללמוד מזה?

איסור אשת אח מופיע כבר בפרק י"ח בפרשת איסורי העריות (פס' טז). שם הוא מופיע בקבוצה השניה של העריות שאינן תלויות בשאר הבשר אלא בקירבה המשפחתית יחד עם אשה ובתה, אשה ואחותה, אשת איש ונידה. בפרקנו, מופיע א…

פרק י"ח מצווה על איסורי עריות, אולם אין בו פירוט מדויק של עונשיהן אלא רק איום שמעשים אלה מטמאים את הארץ (ראה י"ח, כד-כה) ושהקב"ה יכרית את העושה אותם (ראה י"ח, כט). בפרק כ' מודיעה התורה שהעם אחראי להענ…

התורה מתארת את ארץ מצרים כמקום אשר ישבו בו עם ישראל, ואת ארץ כנען כמקום אשר אליו ה' מביא אותם לשבת בו (ג). נראה כי לא מדובר רק בתיאור היסטורי או גיאוגרפי אלא בשני מקומות שהעמים היושבים בהם מהווים את ה…

ההבדל העקרוני בין שתי הפרשיות העוסקות באיסורי עריות, נובע מהמהות הרוחנית שבהקשרה מופיעים האיסורים הללו. פרק י"ח מסיים את פרשת אחרי מות העוסקת בטומאה וטהרה. ואילו פרק כ' הוא חלק מפרשת קדושים העוסקת בקד…

מדוע התורה מטילה על האדם איסורים כנגד רגשותיו הבסיסיים? הסברים רבים נאמרו לאיסורי העריות, ואף חכמת הקבלה עוסקת באריכות בנושא זה, שנחשב לאחד משלושת החלקים העיקריים של חכמת הנסתר. אולם אנחנו נזכיר כאן ר…