יחס לקרבנות
למה לחזור ל"מַשָּׂא דְבַר ה'", ולחורבן אדום? כדי לשכנע דתיים בצדקת הנבואה! מלאכי בא ללמד איך להיות דתיים ולהישאר נאמנים, גם בהעדר נבואה; דתיות בנויה על כבוד ל'אבינו שבשמים', ולמקדשו אשר בארץ, וכמובן ע…
קרא עוד ›העם שואל את זכריה בפרק ז' על ביטול צומות החורבן, וזכריה עונה בפרקנו תשובה מורכבת: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵי…
קרא עוד ›בפרק ו' מזכיר מיכה את ההצלה של ישראל מעצת בלק ובלעם. ומיד לאחר מכן הוא עובר לנושא הקרבנות ולדרך ההקרבה הראויה להם. מה הקשר בין דבריו על הקרבנות לדבריו על בלעם ובלק? בלק ובלעם תפסו באופן מדויק מהו שדה …
קרא עוד ›במרכזו של פרק ה‘ עומדת הקריאה לדרישת ה‘ באמצעות קיום ’צדקה ומשפט‘,חלקו הראשון של הפרק נאמר בלשון קינה על ’בית ישראל‘ עמוס מוכיח את העם על ההתמקדות בפולחן במקדשים השונים, במקום לדרוש את ה‘ עצמו באמצעות…
קרא עוד ›עמוס פותח את דבריו בקריאה אל "פרות הבשן" (א) - עשירי שומרון החיים בבתי השן ומתענגים על חשבון עם הארץ - "העושקות דלים הרוצצות אביונים" (שם). ועל מעשה זה הם מקבלים עונש מיוחד - אי ירידת גשמים בצורה נקוד…
קרא עוד ›פשעי המוסר (ד, א) וחטאי הדת (ד, ה-ו) חָברוּ יחדיו להכריע את גורלה של ממלכת ישראל-שומרון בעיני הנבואה. פָּרוֹת הבָּשָן (=השמנות מֵעושר בלי משפט) אשר בהר שֹמרון, העֹשְקוֹת דַלים, הרֹצְצוֹת אֶביוֹנים, הא…
קרא עוד ›"כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעלות" (פס' ו). הפסוק מכיל שני זוגות מושגים: "חסד" מקביל ל"זבח", ו"דעת", מקבילה ל"עולה". מה הקשר בין עולה לדעת, ובין חסד לקרבן השלמים? קרבן עולה מכפר על הימנעות מעשיי…
קרא עוד ›המקום הנרחב שיחזקאל הנביא נותן בנבואותיו למקדש עומד לכאורה במידה מסוימת בניגוד להסתייגות שאנו מוצאים בישעיהו ובירמיהו מן המשקל הרב הניתן למקדש ביחס לתורה ומצוות, לצדקה ומשפט: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּ…
קרא עוד ›בפרק ז מנתץ ירמיהו את התפיסות המקובלות בדורו ביחס למקדש ולקרבנות, ובפרק ח הוא מנסה ניסיון נואש אחרון לדבר על לב העם, ולהשיבו בתשובה, אך ללא הועיל . בהמשך דבריו נימת הייאוש מתחזקת והוא מתנבא שוב נבואת …
קרא עוד ›