תקיעת שופר

מה עניינה של תקיעת השופר? מדוע אנו תוקעים בשופר בראש השנה? תקיעת השופר היא קריאה לעם ישראל לצאת לחירות, לבחור בעבודת ה' וכך לצאת לחירות.

במזמור מ"ז מסביר המשורר שצריך להמליך את הקב"ה באופן מוחשי, כמו שממליכים מלך בשר ודם, על ידי טקס מלכותי בהשתתפות כל העם, בהר ציון. מזמור מ"ח הוא המשך ישיר למזמור מ"ז ובו מתוארים הלל ושבח לקב"ה בהר ציון…

בפרק ב' מתאר יואל כיצד הרעה מתקרבת, הארבה מתקרב ועומד לשטוף את הארץ, והעם מתחילים לתקוע בשופר אשר מבטא את המצוקה בה הם שרויים. הנביא מוכיח את העם על כך שלא שמעו בקול הנביאים, בקול ה', ולא שבו בתשובה, …

במהלך הפרק חוזר כמה פעמים המוטיב של תקיעת השופר - כבר בתחילת הפרק קורא ירמיהו: "וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר" (א), ובפסוק יז הוא מוסיף ומבקש: "הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר". הקשיבו לקריאה, אל תתעלמו! הת…

לשופר יש כמה וכמה שימושים בתנ"ך. השימוש הראשוני והבסיסי ביותר הוא ככלי נגינה, שלעיתים אף משמש לנגינה בטקסים דתיים ומשדר שמחה. כך בהעלאת הארון לירושלים, דוד וישראל תוקעים בשופר כחלק מהשמחה הגדולה (שמ"ב…

המזמור החותם – חותם את מזמורי "הַלְלוּ יָ-הּ", ואת הספר החמישי בתהלים הוא ספר ההודיות, ההלל, ושירי המעלות עד "הַלְלוּ יָ-הּ", וגם חותם את ספר תהלים כולו; המזמור מתוכנן כולו אל הפריצה הגדולה אל מרחבי א…

מזמור פ"א הוא מענה ה' אל המתפלל, שהוא ציבור עמנו, על תפילתו במזמורים כ"ג עד פ'. על הספקות שלו, על ההתלבטויות שלו, על ההיסוסים והפיקפוקים שלו. זאת מתוך סקירת ההיסטוריה של עמנו בעבר ובהווה, וכאשר כתוצאה…

במזמור פ"א המשורר מעורר את ציבור המתפללים להריע לה' בהרבה כלי נגינה, ובייחוד בשופר: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב" (ד-ה). מן הזכרת המצווה לתקוע בשופר הוא עובר להטפת…

תפילת השופר העתיקה דורות רבים לפני חיבור התפילות של חז"ל – מלכויות, זכרונות ושופרות, בתוך תפילת העמידה של יום הזיכרון (=יום הדין) בראש השנה, כבר חיברו משוררי בני קֹרח תפילת מלכויות-שופרות, וייתכן שהמנ…