תלונות בני ישראל
התקלה הראשונה מתוארת בזו הלשון: "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה'" (א). הפירוש הפשוט למילה "מִתְאֹנְנִים" הוא "מתלוננים". בשלב זה המקרא אינו מציין מה הייתה מהות התלונה של העם; ואכן פרשנ…
קרא עוד ›המילה ׳מתאוננים׳, על פי ההקשר, מסמלת סוג של תלונה. לא מפורט על מה התלונן העם. נראה ששתיקה זו באה ללמד את מה שנכון בדרך כלל לגבי כל התלונות: הדבר שעליו מתלוננים אינו הסיבה לתלונה אלא לכל היותר העילה לה…
קרא עוד ›כמעט ארבעים שנה חלפו, ונראה שדבר לא השתנה. הדור - דור חדש, אך התלונות חוזרות על עצמן כמעט באותן המילים שבהן השתמשו אנשי הדור הקודם: "וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָ…
קרא עוד ›לאחר ההכנות הרבות למסע, בפרקים א'-י', בני ישראל מתחילים לנוע ומיד אנו נפגשים עם סדרה של תלונות (פרקים י"א-י"ז). תלונות אלו מזכירות מאוד את התלונות עליהן קראנו בספר שמות בפרקים ט"ו-י"ז (תלונות על מים ו…
קרא עוד ›פרקנו מתאר את הצד השני של הפרשה. עם ישראל מתחיל להתלונן ורוצה לשוב למצרים. הוא כבר אינו רק משבח ומפאר את ה' כמו שהיה בשירת הים. ההבדל באווירה בשני חלקי פרשת בשלח אינו נובע מהיפוך המגמה, אלא מנקודות הת…
קרא עוד ›בפרקים י"ד - י"ז מתארת התורה מספר תלונות של בני ישראל. בתלונה הראשונה (י"ד, י-יב) בולט הניתוק הברור שעושה העם בין הקב"ה לבין משה. כאשר רואים בני ישראל את מצרים נוסעים אחריהם, התגובה שלהם היא כפולה: בת…
קרא עוד ›מצבו הרוחני של עם ישראל בזמן יציאת מצרים לא היה חד משמעי: לעתים גילו אמונה מופלגת בקב`ה, ולעיתים מרדו בו ולא סמכו עליו. ההבחנה במורכבות המציאות מובילה לסובלנות אמיתית כלפי מי שמחזיק בדעות אחרות.
קרא עוד ›עיון מדוקדק בפרשת המן לעומת תלונות אחרות של בני ישראל בדרך, מורה על כך שתלונת הרעב של בני ישראל אינה הבעיה האמיתית - הבעיה האמיתית היא חוסר האמונה בהשגחה רציפה של הקב`ה במדבר. לאור הבנה זו, ניתן להבין…
קרא עוד ›בני ישראל מגיעים לאמונה גדולה בה', ועם זאת, מיד לאחר מכן, הם "נופלים" לתלונות וחששות. חוסר היציבות נובע משני הקטבים המנוגדים שבאדם: הנשמה האלוקית והגוף החומרי. ע"י לימוד מוסר ניתן להגיע ליציבות רוחנית…
קרא עוד ›