שניים וחצי השבטים
בקשתם של בני גד וראובן הסתכנה בפילוג של עם ישראל - מצד הערבות המלחמתית, ומצד ההשתכנות הנפרדת. משה בחר ללכת עם בקשתם ולכן נקראת הנחלה על שמו, אך בראי ההיסטורי נראה כי ההפרדות הזו אכן השפיעה לרעה על מעו…
קרא עוד ›סוף פרק ד' עסק ביחוסי שמעון ובעריו, וחתם בכך שהרחיבו את תחומי התנחלותם גם לעבר הירדן המזרחי. פרק ה' ממשיך את הרצף הגיאוגרפי של סוף פרק ד', ועוסק בשבטי עבר הירדן המזרחי ובחבלי נחלותיהם, ומכאן ניתן להסי…
קרא עוד ›בדיונים רבים על היחס בין המוסר הטבעי ובין מצוות התורה נאמר הטיעון כי עצם קיומו של הדיון אינו אפשרי בשל העדרו של אחד מצדדי המשוואה, הוא המוסר הטבעי. רבים טוענים כי לא ניתן לדבר על מוסר טבעי, שכן מדובר …
קרא עוד ›כל המבקש ללמוד פרק במשא ומתן, מן הראוי שיתבונן בפרשת בני ראובן וגד, ובדמותו של משה רבנו המתגלה בפרשה זו במלוא שיעור קומתו, כמנהיג וכמחנך העושה לתלמידיו 'בית ספר' בשיטת 'המקל והגזר'. במהלך משא ומתן מרת…
קרא עוד ›פרשיית הנדרים מעוררת שני קשיים מרכזיים: ראשית, פתיחת הפרשייה כשלעצמה מפתיעה - "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר" (ל', ב) במקום "וידבר ה' אל משה לאמר.." . שנית, מה עני…
קרא עוד ›החל משיעור זה נעסוק בחלק השני של הספר (י"ג - כ"ד), המתאר את ההתנחלות בארץ. בשיעור הנוכחי נדון בניתוח מבנה חטיבת רשימות הנחלות, בסידורן ובארגונן. זאת, על מנת לאפיין אותן ולהצביע על מגמתן.
קרא עוד ›בשיעור זה נבקש לחשוף את מבנה הספר ואת חלקיו, על פי שיקולים ספרותיים, לשוניים ותוכניים. לאחר חשיפת המבנה נבקש לעמוד על משמעותו הרעיונית של מבנה זה ועל מגמתו.
קרא עוד ›מהו מעמדה הייחודי של נחלת מנשה בגלעד ובבשן? מהם ההבדלים בין ראובן וגד לבין חצי שבט המנשה בכל הנוגע לבקשה לנחלה בעבר הירדן ולכיבוש והתנחלות עצמן? מהו מעמדה ההלכתי של נחלת מנשה בבשן ובגלעד? מהם דעתו של …
קרא עוד ›בפרשת בקשת השבטים ראובן וגד נחלה בעבר הירדן המזרחי יש אריכות יתרה. השיעור בוחן אריכות זאת ומנסה להסביר את מטרת החזרות שבפרשה. ביטוי מנחה בפרשה: "לפני ה'" והשיעור בוחן משמעותו של ביטוי זה. לפני ה' בפרש…
קרא עוד ›