שמיטה
נלמד על דמותו של הצדיק ועל בטחון בה' דרך תהלים קיב, מצוות השמיטה בפרשת בהר, ואמירת "נעשה ונשמע" של העם במתן תורה. נראה שהאמונה והבטחון בה' מתבטאת בקבלת המצוות ללא תנאי, בלי פער בין ה"נעשה" ל"נשמע".
קרא עוד ›בדברי חז"ל וברוב המקומות בדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים נתפסה שמיטת הכספים כביטול חובות כללי מדי שבע שנים. מתוך עיון בפשט הפסוקים ניתן להבין שהסיבה למצוות שמיטת כספים היא שבעקבות שמיטת הקרקעות ללווה…
קרא עוד ›הביטוי הייחודי ״שְׁמִטָּה לַה׳״ (ב) משלב את המינוח של פרשת משפטים עם זה של פרשת בהר בהן מופיעה מצוות השמיטה. כמו בפרשת משפטים, גם כאן יש ׳שמיטה׳, כלומר הדגשה על האדם השומט, ואילו כמו בפרשת בהר מצוין ש…
קרא עוד ›בקללות הכתובות בפרקנו ישנו דגש גדול על המספר שבע: "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם" (יח), "ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם" (כא), "והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם" (כד), "ויסרתי אתכם אף אני שבע על חט…
קרא עוד ›רש"י, בתחילת פרק כ"ה, אומר: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?... אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני" (לפירוש המלא). מדוע בחרה התורה דווקא במצוות השמי…
קרא עוד ›בפרקנו מפורטת מצוות השמיטה לפרטים שנאמרה בברית השניה שנכרתה עם ישראל. פרשיה זו חוזרת ומדגישה כי מצוות השמיטה ביסודה היא מצווה אמונית. כבר בפתיחה נאמר "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ב). התורה חוזרת…
קרא עוד ›המשמעות המעשית של ההגבלה הנוהגת בפירות שביעית מתבטאת בעיקר בשני מצבים: 1. אין להשתמש בתוצרת שביעית לצורך תעשיית תרופות, כגון צמחי מרפא או משחות. 2. אין לאוכלם/לשתותם באופן הניכר שזה לרפואה כגון גרגור …
קרא עוד ›