שיבת ציון
כמי שפועל בתקופה בה אין התגלות ישירה, והשלטון שבידיו נתון ללחצים ולקשיים מצד אויבים מבית ומחוץ, מציב נחמיה דגם של הנהגה שקולה אך נועזת, יוזמת ומאמינה, המובילה את העם לאמונה ולעשייה כאחד. בשיעור נכיר א…
קרא עוד ›הרקע ההיסטורי של ספר יואל עודנו שנוי במחלוקת. בשיעור נציע, כי הנבואה בספר יואל משקפת את המציאות ההיסטורית בארץ, בראשיתה של שיבת ציון, עם חזרת ראשוני הגולים לארצם, בשנים שקדמו לבניית המקדש. בדרך זו יש …
קרא עוד ›חגי וזכריה, נביאי שיבת ציון, ניבאו נבואות מרחיקות לכת אודות הגאולה בתקופתם. אך במרחק דור אחד בלבד, בימי עזרא ונחמיה, התברר, כי נבואות אלו רחוקות מלהתממש. מדוע? ומה הייתה משמעות הנבואות הללו?
קרא עוד ›שלושת הנביאים הגדולים מנבאים על שיבת ציון. בשיעור נסקור חלק מהנבואות וננסה להבין מה המגמות המוטיבים והרעיונות שגלומים בנבואות, וכיצד כל אלו משליכים על מציאות ימינו?
קרא עוד ›התהליכים והאתגרים אשר עמדו בפני העולים לארץ בימי שיבת ציון, ומתוארים בספרי עזרא ונחמיה, חגי, זכריה ומלאכי, דומים מאד לאתגרים המלווים את הגאולה בימינו: אנשים רבים שנשארים בגלות; עמידה מול אויבים; מניעת…
קרא עוד ›נעקוב אחר הופעתה של מילה מנחה אחת – התעוררות - בספרי התנ"ך העוסקים בתקופת שיבת ציון, תוך התייחסות אל גורמים שונים הנוטלים חלק בתהליך שיבת ציון. נמצא גם התאמה בין אופי הספר לבין הגורם שאליו מתייחסת ההת…
קרא עוד ›מאמר תגובה למאמר "יום ייסוד היכל ה'". נראה כי בעליית שבי ציון מבבל היו שני פגמים: א. שלא עלו כולם; ב. שבנו את המקדש ברשיון מלכי פרס, ולא נבדלו מבחינה רוחנית ומעשית מן העמים שסביבם. הפגם השני גרם לכך ש…
קרא עוד ›ספר חגי מכיל ארבע נבואות. שלושת הנבואות הראשונות עוסקות בבניין המקדש, ואילו הנבואה הרביעית אינה מזכירה את המקדש. נעיין בתוכן כל אחת מהנבואות, ובמבנה הספר, ומתוך כך נראה את הקשר בין הנבואה הרביעית לקוד…
קרא עוד ›התקופה הפרסית מתוארת בכתבי היוונים ובמקורות היהדות, וכן ע"י ממצאים ארכיאולוגים, אך אין ביניהם התאמה. מטרת מאמר זה היא להאיר כיוון זנוח זה של החקירה ההיסטורית, שיש בו כדי להעמיד את המסורת ההיסטורית היה…
קרא עוד ›כמבוא למאמרו של ח. חפץ, ננסה לסקור לפני הקורא משהו מתולדות המחלוקת בין המחקר ההיסטורי לבין שיטת המסורת היהודית בנושא הנדון - התקופה הפרסית, שיבת ציון וימי הבית השני
קרא עוד ›