צרעת
פרקים י"ג-י"ד עוסקים בנגעי הצרעת. הצרעת הוא שם כולל לנגעים רבים שמפורטים בפרק. העקרון המנחה לכל דיני הנגעים הוא שהכהן צריך לבדוק ולוודא שאכן מדובר בנגע "צרעתי". דיני הטהרה מן הנגעים יובאו להלן בפרק י"…
קרא עוד ›פרשות תזריע-מצורע יכולות לשמש כמבחן "רורשך": עם מי אתם מזדהים? עם המצורע המושלך אל מחוץ למחנה, זה העומד מבחוץ, מתבונן אבל אינו חלק מהחגיגה? או אולי דווקא עם אלה הממוקמים היטב במרכז, נמצאים ב"צנטרום של…
קרא עוד ›הצרעת בתורה היא תופעה נלווית למחלות עור אחדות, שחלקן נזכרות בפירוש – שחין (אבעבועות נזכרו במצרים), בהרת, כוויות בעור, וכנראה גם ספחת ושאת. השחין כשלעצמו אינו מטמא, אף שהוא מחלת עור קשה וידועה (יח), גם…
קרא עוד ›"השמר בנגע הצרעת... זכור את אשר עשה ה' א-להיך למרים..." (דברים כד, ח-ט) מה הקשר בין שני פסוקים סמוכים אלו? בשיעור נעיין בפרשנים, במבנה הספרותי ובסיפור צרעת מרים בספר במדבר (פרק יב) בכדי לפענח את הזכיר…
קרא עוד ›מחלת הצרעת היא תוצאה ישירה של נפילה רוחנית, חברתית. נעיין בסיפורי הצרעת של אנשים שונים במקרא וננסה לאתר את המכנה המשותף לכל אלו. מהו התהליך החינוכי שמקבל המצורע? מה אנו יכולים ללמוד מכך לחיים שלנו גם …
קרא עוד ›טהרת המצורע כוללת מספר מרכיבים המזכירים פרשיות שונות ומייצגים הבטים שונים בטהרתו: שתי הציפורים - כשני השעירים של הכהן הגדול ביום הכיפורים; תולעת שני, ארז ואזוב - כאפר פרה אדומה; נתינת הדם על האוזן והב…
קרא עוד ›אחד הדינים הפרדוקסליים בתורה הוא הדין הקובע, שאם פרחה צרעת בכל עורו של המצורע הוא הופך לטהור. הניסיון להבין דין זה עשוי להעמידנו על מהותם של דיני הטומאה והטהרה בכללם.
קרא עוד ›חז"ל מאפיינים את הזב והזבה כטמאים ש"טומאתם יוצאת מגופם" (נידה לב ע"א, ועוד). משמעות הכינוי הזה היא שטמאים אלו מהווים מקור לטומאה בעולם: הם מפרישים חומרים טמאים, וממילא גם הם עצמם טמאים. למרות שטומאת ה…
קרא עוד ›התורה מתארת שאת דם האשם יש לקבל בידו של כהן ולא בכלי כשאר קרבנות (פס' יד). באופן פשוט נראה היה לומר שאין כאן כלל מעשה 'עבודה' של כפרה כשאר קרבנות, אלא מין מעשה היטהרות והחזרה של המצורע למחנה ישראל. לכ…
קרא עוד ›