צומות החורבן

א. 'שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוך יְרוּשָׁלִָם': שיבת ה' ועמו לירושלים (ח',א-ח) לאחר תיאור החטא של הדורות הקודמים והחורבן שבא בעקבותיו, עובר זכריה אל נבואת נחמה המופיעה בלבה של סדרת הנבוא…

ב"ה יום י"ט לחדש תמוז תר"פ, שנה ראשונה לאחינו הנציב העליון של ארץ ישראל, מר אליעזר בן מנחם סיר הרברט סמואל יר"ה. שלום וברכה לכבוד ידידי הישיש הנכבד, מלא צפיית ישועה לעם ה' ונחלתו מו"ה יעקב צבי זיסלמאן…

עם הקמתו של הבית השני ולקראת תום שבעים שנות הגלות, התעוררה בעם שאלת היחס אל הצומות שנהגו בעקבות חורבן בית המקדש הראשון. פרק ז' פותח בתיאור בוא משלחת, ככל הנראה מאת גולי בבל, אל הכהנים והנביאים שבירושל…

שאלת ביטול הצומות בימי הבית השני היא דוגמה חשובה לשינוי ההלכה במציאות משתנה. העם תוהה "האבכה בחדש החמשי? הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?" (ג). העם שואל על צום החמישי, הלוא הוא תשעה באב. הנביא עונה לעם לא…

ניתן להבין בהחלט את התמיהה על המשך הצומות בזמן הזה. תמיהה זו עולה ביתר שאת בשעה שאנו קוראים את הקינות, ורואים כי אין קשר בין המציאות שהקינות מתארות ובין המציאות של ימינו: ברוך ה', שבנו לארץ ישראל והקמ…

בימי שיבת ציון ובניית המקדש העם תוהה האם הצומות על חורבן הבית הקודם יבוטלו, וכך העם שואל את הכהנים והנביאים: "האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?" (ג) העם שואל על החודש החמישי, כלומר על צום …

ביסודם של פרקים ז'-ח' בזכריה מונחת השאלה שהופנתה אל הנביא: האם יש להמשיך במסורת הצומות אף לאחר חידוש עבודת המקדש? אולם מפליא הדבר שאין בפי הנביא תשובה ברורה. במקום תשובה הלכה למעשה מנצל הנביא הזדמנות …

האם בתקופת בית שני היו צריכים להמשיך להתענות על חורבן הבית הראשון? זכריה מתמודד עם שאלה זו, ותשובתו היא, שאין תשובה. שאלת הצומות איננה השאלה העיקרית, אלא האם בני האדם מקיימים את דרישת ה' לחיות חיים מו…

שאלת העם על המשך קיום הצומות (זכריה פרק ז') מעידה, שבניית המקדש לוותה בספקות, בשל המציאות הפוליטית והכלכלית המורכבת בארץ. בעוד השואלים ראו בביטול הצומות מדד לכך שהאל שוכן במקדש שנבנה; תשובתו של זכריה,…