נישואי תערובת
מול הכוהנים המשחיתים את "בְּרִית הַלֵּוִי" (ח) שלח ה' כוהן נאמן - שמו לא נזכר, אבל היחיד בתקופה המתאים לתיאור, הוא עזרא הכוהן-הסופר. עזרא (ז-ח) עלה ארצה כ'רב ראשי' מטעם הממלכה הפרסית עם כתב סמכות ייחו…
קרא עוד ›וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נ…
קרא עוד ›הדאגה הגדולה של יהושע בזקנתו ובחולשתו, משחזרת את הדאגה הגדולה של משה (דברים ל"א) מהצפוי 'אחרי מותו', אבל הדגש אצל משה הוא בעצם החשש מעבודת אלילים ברגע שבני ישראל ייחשפו לתרבות הזאת. ואילו הדגש של יהוש…
קרא עוד ›רש"י חשף את זהות אביו של המקלל וטען שהוא המצרי שהרגוֹ משה. על פי זיהוי זה, בן הישראלית נולד אחרי שאביו המצרי כבר לא היה בין החיים. מן הסתם גדל ילד זה בבית אמו, כישראלי לכל דבר. בכל זאת ציין הכתוב שבן …
קרא עוד ›סיפור המקלל מעורר כמה שאלות: ראשית, מדוע מזכירה התורה במהלך הדברים שאומר הקב"ה למשה גם את דיני מכה איש ומכה בהמה? שנית, מה טיבו של סיפור זה, ומדוע הוא מופיע דווקא כאן? נראה, שהנקודה המרכזית המודגשת בפ…
קרא עוד ›בעיית נישואי התערובת הטרידה את עם ישראל מראשית ימיו. כבר אברהם השביע את עבדו שלא יקח אישה לבנו מבנות כנען (בראשית כ"ד, ג-ד). התעקשותו של אברהם מלמדת על החשיבות העצומה שהוא רואה בבחירת אישה ראויה. אם ז…
קרא עוד ›בשיעור זה נפתח בעיון קצר בביטויים שונים במקרא בקשר לזר – מאהדה, עובר לאדישות, ועד לניכור. ננתח את שורשי היחסים האלה, הן ביחס לפרט הזר, הן ביחס לעמים זרים. מכאן נעבור לדוגמה של רות המואביה, ה'זוכה' גם …
קרא עוד ›שמשון הוא שופט יוצא דופן. הוא אינו מנהיג רוחני, ובעצם הוא איננו מנהיג כלל. הוא אינו סוחף אחריו את העם, אלא מתעמת עם הפלישתים באופן אישי. לעתים התנהגותו חורגת מאמות המידה הרוחניות והמוסריות הראויות לשו…
קרא עוד ›מפגש ישראל עם עמי כנען עלול לגרום להגררות אחרי תרבותם. כדי למנוע זאת, מופיעים בפרשתנו כמה ציוויים: החרם תחרימם, לא תתחתן בם, לא תחנם. נתמקד באיסור להתחתן עם עמי הארץ, ובתוצאתו: כי יסיר את בנך מאחרי" -…
קרא עוד ›