משפט הגויים
המשותף למזמורים צ"ו-צ"ח הוא ההכרה של העמים, תבל ויושביה במלכותו של ה'. בפרקנו, פרק צ"ח, מרכיב השמחה של הבריאה כולה בגילויה של מלכותו של ה', בולט ומגוון מאוד. השמחה באה לידי ביטוי בדברי שירה, ובקולות ש…
קרא עוד ›מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט
קרא עוד ›פרקנו עוסק בעיקר במשפט הגויים על רקע גאולת יהודה וירושלים. פתיחה (א-ג) פסקה זו נותנת את ההקשר הכללי של הפרק: בזמן שה' ישיב את שבות יהודה וירושלים, הוא יקבץ את כל הגויים "וְהוֹרַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהוֹ…
קרא עוד ›בפרשת לך לך מוצג עולם אידיאלי ואופטימי של קשר בין ה' לעם ישראל: בחירת ישראל, ברית אבות והבטחת הארץ. הפער שבין עולם אופטמי זה למציאות הקשה של עם הנמצא בגלות הביא לצורך בהפטרת נבואת הנחמה של ישעיהו, בה …
קרא עוד ›לעיון נוסף בפשרה של הנקמה בגויים ניתן לקרוא את הפוסט מאת פרופ' איזנברג מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט
קרא עוד ›מבנה מזמור ס"ז הינו מבנה קונצנטרי (=מתהפך עם מרכז באמצעו): א. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. ב. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל-גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. ג. יוֹדוּךָ עַמ…
קרא עוד ›באדיבות ישיבת הכותל
קרא עוד ›"וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ" (יואל ד', ב) וק…
קרא עוד ›