משפחה

במפקד בפרק כ"ו מפורטת רשימה של משפחות לפי שם, בכל שבט. ה"משפחה" בפרקנו היא משפחה מורחבת, חמולה. לחמולות אלו אין, ככל שידוע לנו, משמעות הלכתית, והן מוזכרות בתנ"ך רק לעיתים רחוקות. המקום היחיד שבו למשפח…

לדברי חז"ל, פרשת סוטה לא נועדה לסייע לגבר המקנא לאשתו הסוטה, אלא להיפך: להטיל שלום בין איש לאשתו. זוהי הסיבה היחידה לכך שהתירו כאן - באופן חריג ביותר! - למחוק את שם ה' על המים, וכן משתמשים כאן ב'טכניק…

לאחר הקמת המחנה מצווה ה' את משה להקים את הקומה הרוחנית ולדאוג לרמה הרוחנית של שוכני המחנה. הטומאה מנוגדת לשכינת ה', שהיא מטרת המחנה. הניגוד בין טומאה לשכינה, מודגש שוב ושוב בספר ויקרא, החוזר ומזהיר או…

בדרך כלל המשפט העברי, כמו כל מערכת משפט, נשען על כללים ברורים המבהירים כיצד ניתן להרשיע אדם בדין הפלילי ובדין האזרחי; בפרשת סוטה, משום מה, המקרא משלב גורמים אלוקיים בניהול המשבר המשפחתי. מדוע התורה מת…

מדוע התורה מטילה על האדם איסורים כנגד רגשותיו הבסיסיים? הסברים רבים נאמרו לאיסורי העריות, ואף חכמת הקבלה עוסקת באריכות בנושא זה, שנחשב לאחד משלושת החלקים העיקריים של חכמת הנסתר. אולם אנחנו נזכיר כאן ר…

פרק ט"ו בויקרא עוסק בטומאות היוצאות מגופו של האדם. הצד השווה של המצבים הגופניים הנידונים בפרק, הוא הקשרם לבחינה המינית של מהות האדם וייעודו. בפירושו לפסוק לא בפרק, עסק הרב הירש במשמעות השורש 'נזר' המו…

סיפור הבריאה מדבר על המימד האנושי הפשוט של המשפחה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב', כד). כל אחד מבני הזוג עוזב את ביתו ואת מקום …

בפתח פרשת העריות מדגישה התורה בלשון המיוחדת: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'" (ה). חז"ל נמנו וגמרו על יסוד פסוק זה, שכל העברות שבתורה …