מקרא ביכורים
שני גישות שונות ומנוגדות לתפילה. הראשונה תפילות תוקנו כנגד האבות, כלומר התפילה באה לבטא את הרצון החופשי של הפרט. מאידך הגשיה השנייה, תפילות תוקנו כנגד עבודת הקורבנות שבאה לבטא את עניין הכלל והחובה שבת…
קרא עוד ›לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע באדיבות ישיבת הר עציון
קרא עוד ›במזמור ק"ה ניכרים שלושה מגמות שנוגעות כמעט לכל מזמור בספר תהילים - לשבח ולהלל את ה', להתחנן לפני ה' ולבקש ממנו רחמים ולהטיף לקורא לקח מוסרי בשביל לחזק את אמונתו ונאמנותו למצוות ה'. אך יש דבר נוסף המיי…
קרא עוד ›נאום המצוות בספר דברים מחולק לנושאים המסודרים על פי עשרת הדברות, עם כמה פרשיות החורגות ממקומן. במאמר זה נציג כמה חריגות כאלה - נזהה היכן הפרשה היתה ראויה להכתב, ומה היא מלמדת במקומה החדש.
קרא עוד ›בתורה לא מופיעים ניסוחים של תפילות. נוסח התפילה הידוע לנו נתקן על ידי חכמי ישראל לדורותיהם. בדברים כ"ו מופיעות שתי מצוות מאוד יחודיות בהן המצב שונה: במצוות הביכורים מופיע "מקרא ביכורים"- נוסח תפילה וה…
קרא עוד ›פרקנו כולל שתי מצוות אחרונות בנאום המצוות: מקרא ביכורים וביעור מעשרות – שתי מצוות מיוחדות המחייבות לומר תוכן מסויים בשעת המעשה. לאחריהן נמצאת פסקת הסיום של נאום המצוות. מקרא ביכורים (א-יא) לאחר הכניסה…
קרא עוד ›בשני העניינים שבפרקנו מופיע נוסח מוגדר של אמירה, הגדה: במצוות הביכורים זוהי פרשת "מקרא ביכורים", שאותה צריך לומר מביא הביכורים ואשר בה מופיע בתמצית סיפור תולדות ישראל, מ"ארמי אֹבֵד אבי" (ה) ועד "ארץ ז…
קרא עוד ›פרשת כי תבוא נפתחת בפרשיית מקרא ביכורים. את תשומת הלב לוכד מיד הפסוק הפותח, המתאר את ימי האבות: "ארמי אובד אבי, וירד מצרימה, ויגר שם במתי מעט, ויהי שם לגוי גדול, עצום ורב" (ה). על לשון כולנו שגור הפיר…
קרא עוד ›בפרקנו מופיעות שתי המצוות האחרונות שמזכיר משה בנאום המצוות שהחל בפרק ה', המכונות על ידי חז"ל – מקרא ביכורים (א-יא) ווידוי מעשרות (יב-טו). ניתן לעמוד בנקל על המשותף לשתי המצוות. שתיהן עוסקות בחיובים המ…
קרא עוד ›השיעור יעסוק במבני הדרשות בהגדה של פסח ובתוכנן. הניתוח המבני והתוכני יוביל להבנה מדויקת של מדרש הגדה של פסח, ויחשוף טפח מדרכם של חז"ל בהשוואת מקבילות ומערכי השוואה פנים מקראיים. בראש השיעור נקדיש מבוא…
קרא עוד ›