כאיש אחד בלב אחד

נבואת הושע מלמדת שספירת בני ישראל נצרכת רק בנדודים, ולא במצב הקבע. כמו כן, ניתן ללמוד מההפטרה על חשיבותה של תקופת המדבר בתולדות עם ישראל.

אחת התופעות הקיימות בספר דברים (במידה רבה יותר מאשר בשאר החומשים) היא מעבר בין לשון יחיד ללשון רבים באותו דיבור, ואפילו באותו פסוק עצמו. מהי המשמעות של מעבר זה? ומהי משמעות הופעתו דווקא בספר דברים?