חצוצרות
במדבר היו מריעים בחצוצרות בעת מלחמה וצרה. תרועה זו היתה כקריאה בשם ה' המחזקת את העם ומרתיעה את האויב. בימינו, כשאין משכן וחצוצרות, כוח התפילה והזכרת שם שמים יכול להחליף את החצוצרות ככח הרתעה.
קרא עוד ›לפני היציאה למסע במדבר מצווה הקב"ה את משה לעשות שתי חצוצרות כסף שישמשו את העם לעניינים שונים: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם" (במדבר י', ב). מדוע נעשו החצוצרות דווקא מ…
קרא עוד ›החצוצרות (א-י) הכנה נוספת ואחרונה לקראת המסע במדבר: הכנת חצוצרות. החצוצרות עשויות כסף ממקשה אחת ותפקידן כפול: "לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת" (ב). בהמשך הכתוב מסביר שהחצוצרות משמשות גם …
קרא עוד ›בני ישראל נסעו על פי הענן ועל פי החצוצרות. לשם מה נצרכו שניהם? נראה שיש שני סוגי מסעות: האחד, שמימי על פי הענן, כאשר הארון הולך לפנים וכולם אחריו משתרכים בטור. השני, אנושי על פי החצוצרות, בצורה של מחנ…
קרא עוד ›לאחר תיאור נסיעת המשכן על פי הענן בפרק הקודם מתארת התורה בפרקנו את מצוות החצוצרות. החצוצרות שימשו למספר עניינים שונים כמו: נסיעת המחנה, הקהלת העדה, יציאה למלחמה, וניגון בשעת הקרבת הקרבנות. התורה מפרטת…
קרא עוד ›הנוהג המקובל הוא שהופעת מלך, נשיא או מנהיג מדינה בפני ציבור במהלך טקס רשמי, מלֻווה בהשמעת קולן של שתי חצוצרות. אף יציאתו מאותו טקס מלֻווה בתרועת החצוצרות. הופעת ה' בקרב עמו במצבים חגיגיים ומיוחדים זוק…
קרא עוד ›במדבר, הנהגת עם ישראל הייתה "על פי ה'" באופן מוחלט. כך גם התאספות עם ישראל ונסיעת המחנות היו על פי החצוצרות, המבטאות את ההליכה במדבר במצוות ה'. החצוצרות מבטאות את מלכות ה' והנהגתו המוחלטת את עם ישראל …
קרא עוד ›בפרקנו נצטווה משה כיצד לנהוג בעת מלחמה: "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות, ונזכרתם לפני ה' אלוהיכם, ונושעתם מאויביכם" (ט). הרמב"ן טען שכאן נצטווינו במצווה מיוחדת להתפלל בשעת …
קרא עוד ›