חטא ועונש

בשנים שבהן נקראות פרשות קדושים ואחרי מות יחד, נקראות גם שתי פרשיות העריות, פרשה ראשונה אוסרת ומזהירה ואילו פרשה שניה מתארת את הענישה ההולמת כל איסור. אז מה אפשר ללמוד מזה?

"הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי" (תהילים נ"ט, ב) הנה יש שני סוגי אויבים: האחד הם העוונות, אויבי הנפש, והשני הם בני אדם, אויבי הגוף. והנה כאשר אין מהסוג הראשון אויבי הנפש …

"רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (עמוס ג', ב) ובגמרא הקשו, וכי בשביל שידע ואהב אותם מטיל כעסו עליהם, לפקוד עליהם את כל חטאתיהם? א…

כאשר העם חוטא, מלבד עצם החטא, ישנה בעיה של ניתוק הזיקה וההתכחשות למערכת היחסים שבין ישראל לאביהם שבשמים. לטיפול בבעיה זו, מוקדשת הפתיחה של פרק ג', ועיקרה הוא עמידה על עוצמת הקשר ועל כך שלא ניתן להתכחש…

"אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם? והמה דברו עלי כזבים. ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי" (ז', יג-יד) בני ישראל נודדים מה'. על כן - "אוי להם". מהו…

"צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן" (יחזקאל ז', י) פרח הזדון - כלומר: מעשים רעים שעשו ישראל, עתה יפרחו ויציצו כלומר: שיקחו הגמול והעונש ונבוכדנאצר קורא [=נקרא] "מטה" כמו "הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם ז…

בדומה לפרק נ"ז, גם ברקעו של פרקנו ניצבת מצוקה גדולה שבה מצוי העם המצפה לישועה. בשונה מהפרק הקודם שבו הגאולה באה בעקבות התשובה, בפרקנו מתואר מסלול אחר, שבו באה הגאולה כחסד מלמעלה. הנביא פותח בתיאור חטא…

אנו רגילים לחשוב כי כל עונש גופני הוא מחוץ לתחום, ומעדיפים על פניו את שלילת החרות, אולם הערכה זו אינה בהכרח נכונה, ומחייבת בחינה מחדש. לא זו בלבד, אלא שעיקרו של עונש המלקות אינו הכאב, והתורה כלל אינה …