הברכה והקללה

פעמיים חוזרת פרשת הקללות בתורה, בפרשת בחוקותי (ויקרא כ"ו) ובפרשת כי תבוא בפרקנו (דברים כ"ח). הפעם הראשונה הינה סביב הברית השניה בסיני עם קבלת הלוחות. הרמב"ן מעיר כי קבלת התורה בפעם השניה הייתה מלווה ב…

תמיד תמהתי מדוע מוטב לקרוא את הפסוקים לפני ראש השנה ולא אחריו. מדוע חשוב לחכמים שהקללות תישארנה חלק מהשנה שעברה, ולא תיכנסנה אתנו לשנה החדשה. האם לא כדאי שנקרא את הפסוקים הללו כדי שאכן נרגיש את חומרתן…

התהליך שיוצר מציאות של קללה הוא הרבה יותר פשוט מאשר יצירת ברכה, ולא בגלל שאנשים הם רשעים, אלא משום שברגע שדבר יוצא מסדרו הרגיל הוא כבר קללה. בטבע המציאות יש יותר מקום לקללות מאשר לברכות, משום שברכה הי…

לאורך פרשת התוכחה חוזר משה מספר פעמים על תיאור האויבים, ובאופן כמעט קבוע משתמע שמדובר באויב לא מוכר. תחילה מציין משה – "פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ" (לג), ואחר כך…

אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הכתובה מכניסה לחיי הנישואין את מסמך החובות. הנישואין עצמם חייבים להיערך מרצון חופשי של שני בני הזוג. הן האיש והן האישה אינם נ…

הברכה השלמה היא כאשר כל הברכות באות יחד ומשתלבות זו בזו, ואף פרט אינו חסר. עם ישראל מתברך גם בשפע כלכלי וגם בשלום ובשלווה, גם בבטחון וגם בריבוי אוכלוסין, וכמובן - בהשראת שכינת ה' בתוכם. כאשר כל הברכות…

אם נעיין לעומק בסדר הפסוקים ברשימת העונשים שבפרקנו נוכל לראות כי אין כאן רק תיאור של מרכיבי החטא, אלא תיאור של תהליך, שתחילתו ב"ואם לא תשמעו לי" (יד) והמשכו "בחוקותי תמאסו" (טו) עד ההתדרדרות לשפל של "…

בקללות הכתובות בפרקנו ישנו דגש גדול על המספר שבע: "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם" (יח), "ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם" (כא), "והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם" (כד), "ויסרתי אתכם אף אני שבע על חט…