דמותו של אחאב
את מהלך המלחמה עם ארם ואת סיבות הניצחון אפשר לבחון בשני אופנים: כהיסטוריה צבאית ומדינית או במבט פנימי אלא שורשי הדברים. בבחינה השגרתית היתה כאן שרשרת של סיבות מדיניות וצבאיות שהובילו לנצחונו של אחאב: …
קרא עוד ›מעשהו של אחאב בסוף פרק כ' – חנינתו את בן-הדד ושילוחו לארצו בברית – עשוי להיתפס כגילוי אנושי חיובי. אולם פרק כ"א מראה מיד "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (א) – אחר החייאת בן-הדד – עד כמה היה אחאב רחוק ממי…
קרא עוד ›חלוקת הפרק: 1. פס' א-ב: דבר ה' אל אליהו על הפסקת הבצורת 2. פס' ג-ו: החיפוש אחר החציר 3. פס' ז-טו: פגישת אליהו ועובדיה 4. פס' טז-יט: פגישת אליהו ואחאב 5. פס' כ-מו: המעמד בהר הכרמל 1. פס' א-ב: דבר ה' אל…
קרא עוד ›אחאב, בנו של עמרי מתואר כמלך אשר הרבה להכעיס את ה' יותר מכל המלכים שהיו לפניו (ט"ז, ל). הוא בונה אשרה ומזבח לבעל בשומרון (ט"ז, לא-לג). בזה חורג הוא מדרך ירבעם שהקים עגלים לעבודת השם ואילו כאן מדובר בע…
קרא עוד ›עמרי אופיין בהרחבת גבול ישראל ובניית ערים, וחכמים ראו בכך את תוכן חייו ואת תמצית מפעלו. גם בנו אחאב הצטיין בכך: "ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה..."(כ"ב, לט). הדברים כתוב…
קרא עוד ›במקומות רבים במקרא אנו מוצאים שהיה מנהג בקרב המלכים לכלול את שם האל הרשמי של הממלכה בשמות בניהם. מלכי יהודה וישראל ראו בה' את אלהיהם ולכן שלבו את האותיות י'ה'ו' בשמות בניהם. אפילו אחאב נהג כך. מדוע דו…
קרא עוד ›בתחילת הסיפור אחאב נוהג בהגינות כלפי נבות, ולא מנצל את סמכותו כמלך, לכן נבות יכול לסרב לבקשתו. אולם בעקבות זאת, אחאב מתחרט ומרגיש שהוא צריך להיות יותר סמכותי. איזבל חושבת שלמלך יש זכויות יתר, ועליו לנ…
קרא עוד ›נעיין במשא ומתן בין אחאב לבן-הדד על תנאי הכניעה של ישראל לארם. נראה את השלבים של המשא ומתן ואת התהליך שעובר אחאב, מתחושת כניעה לתחושת גבורה בעמידה מול ארם.
קרא עוד ›