גמול לרשעים
את מענהו השני, וכן השלישי והרביעי, פותח אליהוא רק אחרי שנתן הזדמנות לאיוב לענות לו: "הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר: אִם יֵשׁ מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּ…
קרא עוד ›הרֵעים השתתקו – בלדד חתם בקיצור, וצופר שתק – אין עוד מילים! אבל לאיוב דווקא יש עוד הרבה מילים, וכך מעידה הכותרת – "וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ" (א). אלא, שאיוב לא ידבר כאן בלשונו הרגילה, אלא ישתמ…
קרא עוד ›אפשר לומר שהוויכוח מתנהל על סטטיסטיקה – "כַּמָּה נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ"? (כ"א, יז), שואל איוב בלעג מר. גם הוא מודה, שצופר יכול (כמו בלדד ואליפז) להביא דוגמאות מובהקות לתיאוריות האלה על 'רשע שלא באמת …
קרא עוד ›אליפז ובלדד ניסחו מודל 'רשע שלא טוב לו', שיתאים מאד לאיוב באופן אישי – כי הוא חרד ודואג מנפילתו הצפויה גם בעת הצלחתו (אליפז), או כי לא יישאר ממנו שום זכר בעולם (בלדד). ובלדד 'הצליח' בכך יותר מאליפז, ו…
קרא עוד ›1. הפרק מתחיל בפסוק "וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיּאֹמַר" (א). מה משמעות כותרת זו? עיינו בדברי ר' יוסף קרא ורמב"ן: ר' יוסף קרא (א-ב): ויוסף איוב שאת משלו: חי א-ל הסיר משפטי - כאשר השיב לבלדד על…
קרא עוד ›מענה איוב לנאומו השני של צופר חותם את המחזור השני של הנאומים (פרקים ט"ו-כ"א). כל עיקרו של הנאום מוקדש להפרכת הטענה המרכזית של הרעים במחזור נאומיהם השני, והיא כי ה' מנהיג את עולמו לפי אמות צדק מקובלות,…
קרא עוד ›נאומו השני של צופר מצטיין במבנה פשוט: עיקרו של הנאום הוא תיאור קודר ומליצי של גורל הרשע. 1. עיינו בפסוקים ב-ג. מה הניע את צופר לענות לאיוב? 2. השוו בין נאומו הראשון של צופר (פרק י"א) לבין נאומו השני. …
קרא עוד ›