ברכת יעקב לבניו
מדוע יעקב לא יכול לגלות את הקץ? כשאדם צריך לספר על דברים ועל מצבים ועניינים שהם פחות או יותר בתחום ההשגה שלו, יש לו לשם כך מילים, מושגים ודרכי הבעה. אבל כשיעקב צריך לדבר על תופעה שהיא מעבר לתחום ההשגה…
קרא עוד ›המדרש מתאר שברגעי פרידתו של יעקב מבניו אמר להם: "'שמעו אל ישראל שבשמים אביכם, שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה?!'. אמרו לו: 'שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה כך אין בלבנו מחלוקת. אלא ה' אלה…
קרא עוד ›נבואת ישעיהו "באחרית הימים" (ישעיה ב') קיבעה בתודעה שלנו את המחשבה כי ביטוי זה הוא ביטוי אפוקליפטי, המדבר על קץ התנהלות ההיסטוריה בחוקים אותם אנו מכירים. אחרית הימים היא זמן בו השונות בין מרכיביו השונ…
קרא עוד ›באחרית ימיו אוסף יעקב את בניו ומבקש לומר להם את שיתרחש "באחרית הימים" (א). המדרש (בראשית רבא צו, א) קובע: "שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו". הקץ בדרך כלל נתפס כאחרית היסטורית לגלות הארוכה. ה'ק…
קרא עוד ›בערוב ימיו מכנס יעקב את בניו סביב מיטתו, כדי לברכם לפני מותו. אך הנה במפתיע זוכים שלושת הבנים הראשונים – ראובן, שמעון ולוי – לדברי נזיפה ותוכחה במקום ברכה. את תוכחתו לשמעון ולוי פותח יעקב במילה טעונה …
קרא עוד ›נתייחס לשתי דוגמאות שבהן היבטים שונים שנתחדדו ע"י ביקורת המקרא ותרמו להבנת הכתוב ומשמעותו: השוואת ברכת יעקב לבניו לברכות משה לשבטים, ושאלת מחבריו של ספר ישעיהו. נקודת המוצא העקרונית ביחסנו לביקורת המק…
קרא עוד ›מהו מעמדו המיוחד של יוסף ושל שני בניו? האם מעמד זה זהה ל'בחירה', או שמא הוא מעמד מסוג אחר? האם כוונת יעקב בברכותיו הייתה לברך בלבד, או שמא היו לו גם כוונות נוספות?
קרא עוד ›התורה מסתיימת בברכת משה לישראל ובמותו של משה. ברכתו של משה לישראל היא כברכת אב לבניו. משה מברך כל שבט באופן פרטי, אך בברכה הכוללת מופיעים כל המרכיבים של ברכת האבות: ברכת הפריון, ברכת הארץ, ברכת השלטון…
קרא עוד ›בתורת הסוד, יוסף מכונה "יוסף הצדיק". גם מעיון בפשוטו של מקרא, ניתן להראות שתפקידו של יוסף הוא להביא את השפע לעולם, ולהוסיף טוב למציאות.
קרא עוד ›