ביטויים ופתגמים מספר משלי

"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (ו) פסוק זה מלמד כיצד יש לחנך נער כדי שימשיך באותה הדרך גם בהמשך חייו: החינוך צריך להיות תואם לרמתו, ליכולותיו ולנטיותיו של …

"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם" (כא) לאדם יש הרבה תוכניות ומחשבות, אך רק התוכנית שה' תיכנן היא זו שתתקיים. "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה" …

"מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ" (כא) המשמעות הרווחת של הפתגם היא שלמילים יש כוח רב. הן יכולות לבנות ולהרוס עולמות שלמים. מפאת כוחו העצום של הדיבור, יש להשתמש בו בצורה זהי…

"טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב" (א) ניתן לפרש פסוק זה בשתי דרכים: האחת - כפי שמפרש המצודות, וכפי שמשתמשים בפתגם זה בעברית המודרנית, כפתגם המדגיש את חשיבות הערך של שלום …

בספרות החכמה במקרא ובמזרח הקדום מקובל להבחין בין שני סוגים מרכזיים של ספרות חכמה: ספרות החכמה הדידקטית וספרות החכמה העיונית. ספרות החכמה הדידקטית לובשת בדרך כלל צורה של פתגם קצר ושנון והיא כוללת פתגמי…

"מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" (א) היכולת לדבר בעדינות וברַכּוּת מפחיתה ואף מונעת כעסים - הן של האדם עצמו והן של העומד מולו. "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס …

"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (א) יש לשים לב שהמילה "חַכְמוֹת" מנוקדת בפתח, כך שמשמעות הפסוק היא שהנשים החכמות בונות את ביתן (ראה רש"י ומצודות). כיום משתמשים ב…

"יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (י) משמעותו המקורית של הפסוק היא שהצדיק נוהג ברחמים ובהבנה גם עם בעלי חיים (דעת מקרא). בעברית המודרנית משתמשים בפתגם זה בדרך הלצה כדי…

"בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (י) משמעותו של הפסוק היא שאנשי העיר שמחים בטוב הצדיקים, מפני שהם משפיעים טובה על העיר, ולעומת זאת, הם מודים על אבדן הרשעים, מפני שהרשעי…