ארון ה' בבית שמש
כשמגיע הארון לישראל, מוזכרת שמחתם של בני ישראל, והכול נראה טוב ויפה. דבר בתיאור זה אינו מכין אותנו, לכאורה, לקראת האסון הממשמש ובא. וטוב שכך, שכן בשלב זה עדיין צופים היו הפלשתים במחזה, ולו ראו שגם בני…
קרא עוד ›בפרק ה' הארון מכה בפלשתים מכה כפולה: בהם ובאלוהיהם. כך היה במצרים "והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים- אני ה'" (שמות י"ב, יב). וכשם שמכות מצרים הביאו לא רק שכול וכאב א…
קרא עוד ›הרב אמנון בזק הראה במאמרו כיצד הפך ארון ה' בתקופת עלי לסמל חיצוני אשר מייחסים לו כוח עצמאי שאינו קשור לתוכן הפנימי שלו. טעות זו נובעת מהתמקדות יתר בארון כשלעצמו. אולם יש סכנה הפוכה והיא התעלמות מהארון…
קרא עוד ›י. מדן מגיב למאמרה של מ. אסקין על הפסוק "שבעים איש חמשים אלף איש". הוא מסכים עם אופן פרוש הפסוק, ומוסיף הסבר לכמות הרבה של האנשים שמתו. לטענתו, ניתן בפסוק זה סיכום לכל המוכים מיום שהוציאו חפני ופינחס …
קרא עוד ›עם שובו של ארון ה' מן הפלשתים לבית שמש, מתרחשת מגפה בעם: "ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש". לשונו של פסוק זה אינה ברורה. נביא פירושים שונים, ונציע אפשרות שמדובר כאן בשתי מגפות. האחת - בבית שמש, בה נהר…
קרא עוד ›