תשובה, תפילה וצדקה

"וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם" (דברי הימים ב ז', יד)

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ב הלכה א

אמר רבי אלעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואלו הן:
תפילה וצדקה ותשובה. ושלשתן בפסוק אחד:
"ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו" - זו תפילה.
"ויבקשו פני" - זו צדקה, כמה דאת אמר [=כמו שנאמר]: "אני בצדק אחזה פניך" (תהילים י"ז, טו).
"וישבו מדרכיהם הרעים" - זו תשובה.
אם עשו כן, מה כתיב תמן [=שם] - 
"ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם".