הרוע האנושי

בעיית הרוע והרשע האנושי בעולם ניצבת במרכז הפרק. הפרק פותח ביחס הראוי למלך ולשלטון בכלל, שבו מזהה קהלת את אחד משורשי הרוע והסבל האנושי [א-ט].

חלקו השני של הפרק שב לעסוק בבעיית הגמול בעולם [י-יז], שלעיתים מהווה לדעת קהלת בסיס לרוע האנושי.

1. 'אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר' [ב]. בתחילת הפסקה מתאר קהלת את המלך וכוחו, ונותן כמה עצות לעומד לפני המלך [ב-ד]. כיצד מאופיינת דמות המלך והשליט בפסוקים אלה?

2. לאחר תיאור עוצמתו ורצונו השרירותי של המלך, פונה קהלת לכיוון ההפוך [ה-ט] ומציג את מגבלותיו.

א. מהו שורשן של מגבלות המלך המוצגות בפסוקים אלה? בדקו את אזכורי השלטון בפסוקים ד, ח-ט והתייחסו ללשונות השלילה בפסוקים ז-ח. חשבו כיצד נקשרות המגבלות הללו לתפיסת עולמו הכללית של קהלת [ראו למשל פס' ו 'כי לכל חפץ יש עת', פס' ז 'כי איננו יודע...'].
ב. 'כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו'. בפסוק ו רומז קהלת להחלטה האלוקית על הבאת המבול [בראשית ו',ה]. עיינו בהקשרו הרחב של הפסוק בבראשית - בחנו את הגורם להחלטה זו [ו',ב], וכיצד מהווה סיפור מכונן זה 'תקדים' למסקנתו של קהלת.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"