ונחשבת כצאן טבחה
הפיוט "אש תוקד בקרבי" מאת ר' אברהם אבן עזרא, הנאמר כקינה בתשעה באב, משווה בין הטוב שהיה לישראל בצאתם ממצרים לבין הייסורים שבאו עליהם ביציאתם לגלות בעקבות חורבן ירושלים:
אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּי, בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי. בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
קִינִים אָעִירָה, לְמַעַן אַזְכִּירָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם...
זֶבַח וּמִנְחָה, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם
סְגֻלַּת אֵל לְקוּחָה, כַּצּאֹן לַטִּבְחָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם
הפיוט "אום אני חומה" מאת ר' אלעזר הקליר, הנאמר ב"הושענות", מונה את מעלותיו של עם ישראל:
אֹֽם אֲנִֽי חוֹמָֽה.
בָּרָֽה כַּֽחַמָּֽה.
גּוֹלָֽה וְסוּרָֽה.
דָּֽמְתָֽה לְתָמָֽר.
הַֽהֲרוּגָֽה עָלֶֽיךָ.
וְנֶֽחֱשֶֽׁבֶת כְּצֹֽאן טִבְחָֽה.
זְרוּיָֽה בֵּֽין מַכְעִיסֶֽיהָ.
חֲבוּקָֽה וּדְבוּקָֽה בָּֽךְ
ארבעת השורות האחרונות שהובאו כאן מתארות את הקשר המיוחד של עם ישראל לה', אשר למרות הייסורים העוברים עליו ממשיך להיות דבק בה'. תיאור זה משתמש במילים מתוך תהלים מ"ד פס' יח-כג, ותואם את כוונת הפסוקים שם: "כָּל-זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא-שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ... כִּי-עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל-הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה"
על עניין זה ראו גם את הפוסט של הרב אלחנן סמט 'כי עליך הורגנו כל היום'