הַסְכֵּת לתורה
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ"ז, ט)
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סג עמוד ב
ועוד פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש:
"הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם" -
וכי אותו היום נתנה תורה לישראל? והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה!
אלא ללמדך: שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני...
"הסכת" - עשו כתות כתות ועסקו בתורה,
לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה...
דבר אחר: "הסכת ושמע ישראל" - כתתו עצמכם על דברי תורה, כדאמר ריש לקיש.
דאמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימין
אלא במי שממית עצמו עליה -
שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר י"ט, יד).
דבר אחר: "הסכת ושמע ישראל" - הס ואחר כך כתת. כדרבא.
דאמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה.