גאולה על טבעית

במבט ראשון נדמה שהמסר העיקרי של הפרק הוא שבאחרית הימים ישרור בעולם מצב של שלום אוטופי מוחלט - בין השאר מופיע בו הפסוק המפורסם "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ו), בין פסוקים נוספים בעלי משמעות דומה.

אך אם מתבוננים בפרק יותר מקרוב, נגלה שאין הוא ממש מתאר שלום עולמי: אמנם במצב המתואר יש שלום פנימי בתוך עם ישראל ("אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם" - יג), אך הפסוקים הבאים אחר כך אינם מתארים יחסי ידידות בין עם ישראל לבין שכניהם משאר העמים, אלא ניצחון עליהם.

לדעתי, הזאב והכבש הגרים זה עם זה אינם מסמלים את העמים השונים שיחיו בשלום אלא הם רק דוגמה לדבר הנראה בלתי אפשרי בעיניים שלנו.

הנבואה באה לומר שגם דברים שנראים לנו כבלתי אפשריים ואף כמנוגדים לחוקי הטבע, כמו שזאב וכבש יגורו יחדיו או שאריה יאכל חציר, אפשריים אם ה' רוצה בכך. לכן גם הגאולה של עם ישראל, והתגברותו על אויביו, אף שהיא נראית רחוקה ולא מציאותית, תמיד אפשרית, ותמיד יש תקווה לעם ישראל.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער