קריאה לשלום
ספר יהושע מציג את המורכבות ביחס אל עמי הארץ דרך סיפורם של הגבעונים. למרות שהתורה מצווה לאפשר לאויבי ישראל להכנע בדרכי שלום, הסיפור מתאר כיצד הגבעונים נאלצו להתחפש לאנשים מארץ רחוקה כדי לזכות בברית עם …
קרא עוד ›בקריאה ראשונה מתקבל הרושם שזירת ההתרחשות המרכזית של פרקנו היא בדיאלוג בין ה' לבין הגויים. הם מכריזים עליו מלחמה והוא מגיב בחומרה. דומני שבקריאה מעמיקה יותר, נראה שחידושו המדהים של פרקנו מגיע ממקום אחר…
קרא עוד ›הברית שכרת יהושע עם הגבעונים מצטיירת בדרך כלל כחטא וככשלון לאומי. האמנם כך? נבחן את כריתת הברית לאור ציווי התורה על כריתת ברית וקריאה לשלום במלחמה, ונראה כיצד רצונם של הגבעונים לכרות ברית בא דוקא ממני…
קרא עוד ›כיצד מתייחס המקרא למנהיגותו של יפתח? האמנם `יפתח בדורו כשמואל בדורו`?
קרא עוד ›א. מלכה של ירושלים עומד בראש חמשת המלכים. כנגד מי ניתן היה לצפות שילחם וכנגד מי הוא נלחם בפועל? מה ניתן ללמוד מכך על מערך הכוחות של הצבאות השונים? ב. בתיאור המלחמה בפסוקים ח-יד יש שני מוקדי הנהגה - אנ…
קרא עוד ›"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ" (דברים כ', י-יא) …
קרא עוד ›פרק כ' בספר דברים פותח סדרת דינים של התנהגות במלחמה, חלקם מרוכזים יחדיו וחלקם מפוזרים בהמשך נאום המצוות. מאמר זה ידון בארבעת הדינים המרכזיים של המלחמה: השבים ממנה, קריאה לשלום, דיני מצור ואשת יפת תואר…
קרא עוד ›בספר שלנו אין מלחמות, אבל המלחמה נמצאת בו יותר מכל ספר אחר ובעיקר דיניה. הפרק שלנו הוא חלק מזה ולכן מיוחד כל כך הפסוק הפותח של היחידה השנייה בו: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵל…
קרא עוד ›מתוך עיון בדיני "כי תצא למלחמה על אויבך" המופיעים בפרק ניתן ללמוד הרבה על יחסה של התורה למלחמה. תחילת הדברים בשלושת סוגי האנשים המקבלים פטור מהלחימה: המאורס, הנוטע כרם חדש והבונה בית חדש. אני חושבת שש…
קרא עוד ›במזמורים אלו שלפנינו, חמישה עשר מזמורי "שיר המעלות", באים לידי ביטוי כל הכיסופים והגעגועים של עמנו בהיסטוריה הארוכה שלנו, השאיפות שלנו, המאמצים שלנו, הבלתי נלאים, להגשים אותן, והמכשולים הכבירים שמערימ…
קרא עוד ›