נדרים
"נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהילים ע"ו, יב) תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א הלכה א תני בשם רבי יודן: "טוב אשר לא תדור, משתדור ולא תשלם" (קהלת …
קרא עוד ›כִּי־תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי־דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃ וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא־יִהְיֶה בְךָ חֵטְא׃ מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ …
קרא עוד ›הרמב"ם (הלכות נדרים יג, כג) כותב: "מי שנדר נדרים לכונן דעותיו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח". עם זאת, בהלכה הבאה הרמב"ם מזהיר שאל לו לאדם להרגיל עצמו בנדרים, ואחר כך (שם, כה) הוא מחדד את הנקודה באמרו…
קרא עוד ›קדושת המילה המדוברת היא אחד היסודות העמוקים ביותר של דמות האדם. הדיבור - זו תכונתו היסודית של האדם, וזהו הביטוי המעשי של צלם אלוקים שבו. בשל כך, הדיבור עצמו הוא קדוש. קדושת הדיבור באה לידי ביטוי בדרכי…
קרא עוד ›החשש מפני המחיר הנורא שגובה אי־העמידה בנדרים הביא לכך שבדורות שאחרי חתימת התלמוד נעשה מאמץ גדול לבטל ולהפקיע את הנדרים מלכתחילה. כך למשל התקבל הנוהג לקיים ביטול נדרים כללי בערב ראש השנה, והתקבלה לדורו…
קרא עוד ›פרשת נדרים אומרת משהו על הכוח של האדם ליצור, וגם לבטל את היצירה. בכוחו של האדם ליצור מהות אחרת של דברים, וביכולתו גם לעקור ולבטל אותה. היו כאלה שטענו שלכוח להקדיש ולנדור, יש קשר לקדושת ישראל העצמית, ש…
קרא עוד ›הגמרא בנדרים (כ"ב ע"א) מביאה מימרא מפתיעה - "ר' נתן אומר - הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן". ומסביר הר"ן שהוספת איסורים על איסורי התורה, כמוה כהוספת במה וקורבנות מחוץ לבית-המקדש שה…
קרא עוד ›פרשת מטות פותחת בדיני נדרים ושבועות, ומלמדת אותנו עד מה גדולה חובתו של האדם לעמוד בדיבורו ולא לחלל את מוצא שפתיו. אך דווקא מפני שהלכות אלו מחייבות כל איש ואישה בישראל, יש לתהות מדוע פונה התורה בסוגיא …
קרא עוד ›