מלוכה בישראל
בפרק י' מוכיח הושע את ישראל על כך שכרתו בריתות עם הגויים וגם הפרו אותן, ומשום כך, הוא מנבא, יעלו עליהם האויבים ויחריבו את מזבחותיהם. הנביא מסביר שתהליך ההידרדרות של ישראל החל בשורשו ממעשה פילגש בגבעה.…
קרא עוד ›בפרק י' יוצא הושע כנגד מוסד המלוכה בישראל, שבמקום לקרב את העם לריבונו של עולם, הובילה את העם להידרדרות מוסרית ולעבודה זרה. יתרה מזו, אף מלכים שרצו להסיר את העגלים, לא הצליחו מרוב עומק שקיעת העם בעבודה…
קרא עוד ›המלכות בישראל עניינה הוא שיקוף מלכות ה' בעולם וממילא מטרת המלך היא להנהיג את העם ולא להיות עבד לתאוותיו. עמלק, בניגוד לכך, מהווה את סמל ההשתעבדות לחומר.
קרא עוד ›שמואל מתאר את המלך כמתהלך לפני העם בדומה להתהלכות הקב"ה לפני העם. אם יתמיד המלך בכך תתמיד מלכותו ואם לאו- אם העם ילך לפניו- הרי שיפסיד.
קרא עוד ›מטרת המלך היא למלוך על עם ישראל ולקרבם לקב"ה. ישראל שאלו מלך שיפעל למען האינטרסים שלהם ובכך טעו.
קרא עוד ›הנביא מדגיש כי יהושע בחר לשרוף דווקא את חצור וכך גם נתגלה בחפירות ארכיאולוגיות. מדוע? נראה כי לא מדובר במלחמה מקומית אלא בפעולה המבררת את מהות המלכות שעם ישראל מקים בארץ.
קרא עוד ›הנביא מדגיש כי עכן מגיע מזרח. דומה שהוא מהווה את הענף השני של המלכות היוצא מיהודה. בעוד שפרץ מייצג את המלכות שלא דורשת לעצמה דבר הרי שזרח מבטא מלכות המבקשת להיות בעלים.
קרא עוד ›ישראל הם אומה שאינה מקבלת עליה מלכות בשר ודם חיצונית לה באף תקופה בהיסטוריה. זו הסיבה לכך שכל המלכויות מתקצפות עליה (פרעה, המן, ובכל שנות הגלות). לעומת זאת, מלך בישראל לא שולט על האומה אלא מוביל אותה …
קרא עוד ›ישראל שאלו מלך בצורה לא נכונה, אולם מה שעומד ביסוד בקשתם הוא עניין חשוב: הצורך במלך שיוכל לאחד את העם ולכפות עליהם לצאת למלחמה יחד. לכן ה' מסכים להמלכה, ואף נותן להם מלך ראוי - שאול, שבראשית דרכו נראה…
קרא עוד ›סיפור בני עלי מהווה הקדמה לצורך הבסיסי לייצר מלכות שתהיה קשורה למערכת המשפט ולהנהגה הצבאית, אך נפרדת מן הכהונה וללא תלות בעבודת הקרבנות.
קרא עוד ›