הכהנים וישראל

פרשיות טומאת הצרעת הינן חלק מתפקידי הכהנים לאחר מות בני אהרן להבדיל בין טמא לטהור. רמזים רבים באים להדגיש את הניגוד הגמור הקיים בין המצורע לכהן שהוא בא עימו במגע לאורך כל הפרשיה.

בפרקנו חונכים את האישים שבמשכן, הכהנים. יוצקים עליהם שמן שמבטא המשכיות ונצחיות בקשר עם הקב"ה. נותנים עליהם דם באוזן כרציעת עבד להורות שהם עובדים לה' לעולם. מזים על כל קצותיהם כמזבח לבטא את עצם היותם כ…

יחזקאל מפקיד את הכוהנים על מכלול גדול של תפקידים: הקרבת הקרבנות, הוראת העם, שפיטה ושמירת התורה. מדוע נזקק יחזקאל למסור לכוהנים את כל תפקידי ההנהגה? יתרה מכך, מדוע הוא איננו מעמיד במרכז עבודת הכוהנים א…

אם המבנה המיוחד של ספר במדבר מכוון, מתבקש הדבר שנתפתה למצוא קשר, אפילו רופף, בין המצוות 'הבלתי-קשורות' שבו לבין הסיפור המסודר שבספר במדבר. תבנית זו עשויה להיות פשט של דרש: התורה סומכת בכוונה תחילה פרש…

אחד הנושאים בהם עוסק פרקנו הוא "גזל הגר" – מקרה שבו בעל החוב מת בלא יורש, ועל כן אין מי שיתבע את החפץ הגזול. התורה קובעת כי במקרה כזה יינתן החפץ הגזול לכוהנים. תפיסת גזל הגר כאחת ממתנות הכהונה נראית ת…

שבעת ימי המילואים מוזכרים כבר בסוף ספר שמות (פרק מ'). אך עיקר תיאור קיומם מופיע רק בפרקים ח'-ט' בספר ויקרא. מדוע ימי המילואים לא מתוארים ברצף אחד? מדוע התורה בחרה לצוות על הקרבנות באמצע התיאור של ימי …

פרשיית הציווים לכהנים פותחת במילה "צו", מלשון ציווי ופקודה. לכאורה היה ניתן להסתפק בביטויים רכים יותר שהתורה רגילה להשתמש בהם, כמו "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" (ב) וכדומה. מדוע התנסחה התורה בלשון קשה יחסית?…

שתי מגמות סותרות אנו מוצאים במקורותינו ביחס לכהונה. מחד גיסא, אנו מוצאים הערצה עצומה לקיומה של הכהונה, ויש לה תפקידים עיקריים במבנה של עם ישראל. הכוהנים הם המשרתים בקודש, והם המופקדים על המשכן ועל הנע…

מדי בוקר רחצו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם בכיור שבבית המקדש לקראת עבודת הקודש (ל-לב). פעולה זו נקראת בלשון התורה ׳רחיצה׳, אולם בספרות חז״ל היא נקראת ׳קידוש ידיים ורגלים׳ (משנה תמיד א ד). שינוי זה אינו …