גדולת ה' בבריאה
בפרקנו מתאר איוב, כהמשך לתיאוריו של בלדד, את 'רעם גבורותיו' של הקב"ה, בורא העולם. "הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם: עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ וְאֵין כְּסוּת לָאֲבַדּוֹן: נֹטֶה צָפוֹן …
קרא עוד ›בפרקים ל"ח-מ"א מוצגת גישתו של א-להים לעולם הטבע (לעומת גישתו של איוב ולעומת גישתו של אליפז) בדבריו הוא מדגיש דווקא את הפלא והמסתורין שבמערכת הבריאה. א-לוהים מציג לאיוב שורה של דוגמאות מפליאות ומתמיהות…
קרא עוד ›המונח טבע (Nature) שהמילון מגדיר אותו בהגדרות מעין "הכוח המהווה את העצמים ועושה אותם כמות שהם" איננו מצוי במקרא, מאחר שהוא זהה לחלוטין עם המושג "א-לוהים", ואם כן, הטבע שהוא השתקפות פעולותיו של הא-לוהי…
קרא עוד ›מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט
קרא עוד ›מזמור ק"ד פותח בהכרזה: "ה' אלוקי, גדלת מאוד, הוד והדר לבשת" (א). לאחר הכרזה זו, באות הסיבות שבגללן מכריז המשורר כי ה' גדול מאוד ומלא הוד. תיאור גדולתו של הבורא מתבסס בפרקנו על תיאור הבריאה בספר בראשית…
קרא עוד ›"הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים" (תהילים ק"ד, יח) "הרים הגבהים ליעלים" - כיון שזכר מדור העופות שהוא העצים הגבוהים (טז-יז), אמר גם כן ההרים הגבוהים שהם מְדוֹר חיות השדה. ו…
קרא עוד ›פס' ה-ל המתארים את גדולת ה' דרך התבוננות באיזוני הבריאה ובקיומה מורכבים משלושה חלקי משנה. שני החלקים הראשונים מתארים את האיזונים העדינים שהשם יצר בבריאה. החלק הראשון מתייחס לדומם לצומח ולחי (ו-יח), וה…
קרא עוד ›מזמור ק"ד נכנס לתוך סידור התפלה, כשיר של ראש חודש. הרבה מתפוצות ישראל נוהגים לאמרו בכל שבתות החורף, החל משבת בראשית ועד שבת הגדול. במבט ראשון נדמה שהמזמור כולל רצף של תמונות מרהיבות מן הבריאה: דומם, צ…
קרא עוד ›מתוך שיעורים שהועברו בבית הכנסת בבית אל
קרא עוד ›מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט
קרא עוד ›