גאולה
מעומק החושך נשמעה נבואת הציפייה לישועה, וגם בה נאמרו מפי מיכה (ז, ז-ט), דברים דומים מאד לדברי ישעיהו (ח, טז-יז; ט, א): וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי; אַל תִּש…
קרא עוד ›"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (יא) רוב המפרשים פירשו פסוק זה כחלק מהעונש לעם ישראל,…
קרא עוד ›בחג הסוכות, אנו מוסיפים בברכת המזון את המשפט: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". מילים אלה לקוחות מן הפסוק בעמוס: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת" (יא), אשר כוונתו היא שבזמ…
קרא עוד ›הנביא פונה (3 פעמים; ל"ו, א; ד; ו) אל "הָרֵי ישראל" – "לֶהרים ולַגבעות, לָאֲפיקים ולַגֵאָיוֹת...", לגאול אותם משממת החורבן, והגאולה הזאת איננה מותנית בשום דבר; כך מתוארת גאולה בלי תשובה מַקדימה, בניגו…
קרא עוד ›"וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חברו חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חברו [חֲבֵרָיו]: וְקָ…
קרא עוד ›נבואות הגאולה של ירמיהו נאמרות על רקע החורבן הממשמש ובא. לכן, ירמיהו איננו מנמק את הגאולה בכך שישראל יהיו זכאים אלא במסכנותם. ייתכן מאד שהם חייבים בדין, אך הם יזכו להיגאל בהיותם עם שרידי חרב הזקוקים ל…
קרא עוד ›את מגילת איכה יש לקרוא כדרמה בה מופיעות בעיקר שתי דמויות: המקונן ובת ציון, דמות אנושית המייצגת את תושבי ירושלים שחוו את החורבן. כפי שנראה, מטרתו של המקונן הוא לסייע לבת ציון לעכל את שקרה ולהוביל אותה …
קרא עוד ›"בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם..." (ישעיהו ס"ג, ט) "בכל צרתם לו צר" - בעת שהיו בצרה בגלות, היה דומה להם כאב שצרת בנו צר לו כאילו היה…
קרא עוד ›מגילת רות מתארת את ההתרחשות בבית לחם לכל אורך עונת הקציר, במהלכה עוברת המשפחה ממצב של עוני ומוות אל מציאות של שובע, נחלה ולידה – בזכות מידת החסד שבה נוהגים גיבורי המגילה. סיפור המשפחה נשזר בסיפורו של …
קרא עוד ›