תקציר תהילים פרק צ"ו

מזמור זה יסודו בהימנון לה'. למזמור אין כותרת.

קריאה לשבח ולהלל את ה' (א-ו)

המזמור נפתח בקריאה לשומעים לשיר לה' שיר חדש: "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כׇּל הָאָרֶץ. שִׁירוּ לַה' בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ" (א-ב). המשורר קורא לשומעים לספר בגויים על ה' והוא מנמק: "כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה" (ד-ה).

קריאה לעמים (ז-י)

כעת מזמין המשורר את משפחות העמים לבוא ולהכיר בה': "הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו" (ז-ח), להשתחוות לה' ואף לומר בקרב העמים: "ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (י).

תיאור היקום והארץ לקראת המשפט (יא-יג)

המשורר מתאר כיצד היקום כולו ירגש לקראת משפט ה', משפט הצדק: "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ. יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר. לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ". 

כתיבה: נתנאל שפיגל