תקציר תהילים פרק כ"ה

מזמור זה יסודו בבקשת היחיד, על אף שהמזמור מסתיים בחתימה לאומית. המזמור נפתח בכותרת הקצרה "לְדָוִד" (א).

בקשות המשורר (א-ז)

בפסקה הראשונה המשורר פונה לה' בתפילה "אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא" (א) המשורר מביע בטחון בה', ומבקש כמה בקשות. האחת, הצלה מהאויבים: "אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי" והשנייה, בה הוא מאריך יותר, הדרכת המשורר בדרך הנכונה: "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל הַיּוֹם" (ה). בסוף הפסקה המשורר מבקש מה' שלא יזכור לו את חטאיו: "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכׇר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה'" (ז).

שבח לה' וליראיו (ח-טו)

פסקה זו כוללת שני חלקים עם תיאורים כלליים שבסופם המשורר קושר בינם לבין בקשותיו האישיות. בחלק הראשון המשורר מתאר את טוב ה' והנהגתו את העולם ביושר: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ" (ח-ט), בעקבות זאת מבקש המשורר מחילה על חטאיו "לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא" (יא), ומציין שההולך בדרך ה' יזכה לטוב: "מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ" (יב-יג). המשורר מעיד על עצמו שהוא הולך בדרך ה', וזוכה לטובה בעקבות זאת: "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (טו).

בקשות המשורר (טז-כא)

פסקה זו חוזרת במידה מסויימת על הפסקה הראשונה, אך מרחיבה בעיקר את הבקשה הראשונה: הצלת המשורר מאויביו: "רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. שׇׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" (יט-כ). בנוסף לכך, מבקש המשורר להצליח ללכת בדרך הישר (כא).

חתימה (כב)

המזמור נחתם בבקשה כללית לגאולת עם ישראל: "פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו".

כתיבה: נתנאל שפיגל