הנחמה שבקָּנֶה
"וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת ה'" (מלכים א י"ד, טו)
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קה עמוד ב - דף קו עמוד א
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
מאי דכתיב [=מהו שכתוב] "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כ"ז, ו) -
טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל, יותר מברכה שברכם בלעם הרשע.
אחיה השילוני קילל את ישראל בקנה,
שנאמר: "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים" וגו' (מלכים א י"ד, טו)
מה קנה זה עומד במקום מים, וגיזעו מחליף ושרשיו מרובין,
ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו,
אלא הוא הולך ובא עמהן,
כיון שדוממו הרוחות - עמד קנה במקומו.
אבל בלעם הרשע ברכן בארז,
מה ארז זה - אינו עומד במקום מים, ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף,
אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו - אין מזיזות אותו ממקומו,
כיון שנשבה בו רוח דרומית - מיד עוקרתו והופכתו על פניו.
ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב ממנו ספרי תורה נביאים וכתובים.