שיבוצים מקראיים בסיפור בדמי ימיה לש"י עגנון
עגנון נהג לשלב מילים, ביטויים, ולשונות מתוך מקורות שונים מהמסורת היהודית. בכמה מסיפוריו נקט עגנון באופן מיוחד בלשון מקרא, ואולי המפורסם בסיפורים אלה הוא הסיפור בדמי ימיה, אותו כתב עגנון בלשון מקראית מובהקת עד כמה שיכול. כיצד משבץ עגנון את המילים והביטויים בתוך הסיפור? בשיעור נבחין כי לעיתים עגנון משנה מהמשמעות ה"מקורית" של המילים ומעניק להם "היפוך פרשני"