מידה כנגד מידה

המזמור נחלק לשלושה חלקים מלבד הכותרת (א): בחלק הראשון (ב-ג) המשורר פונה לה' ומבקש שישמור עליו מהרשעים; בחלק השני (ד-ז) מתוארים מעשי הרשעים; ובחלק השלישי (ח-יא) מתוארת הושעת ה' והשלכותיה.

בניגוד למזמורים אחרים שתיארו את האויבים כרודפים אחרי הצדיק (למשל מזמורים ז'; ל"א; נ"ד ועוד רבים אחרים) כאן אין תיאור של הרשע שרודף דווקא אחרי הצדיק. למעשה הבקשה האישית של המשורר היא רק בפתיחת המזמור ("קולי בשיחי... תצר חיי... תסתירני"; ב-ג), כך שהמזמור כולו כתוב בצורה כללית ללא התייחסות לצרה אישית של המשורר דווקא.

המזמור ערוך בצורה של לשון נופל על לשון, כך שכל חלק מתכתב עם החלק הקודם לו: "תסתירני" (ג) – "לירת במסתרים תם" (ה); "מסוד מרעים" (ג) – "דבר רע" (ו); "כחרב לשונם" (ד) – "עלימו לשונם" (ט); "דרכו חצם" (ד) – "חץ פתאום היו מכותם" (ח); "ולא ייראו" (ה) – "וייראו כל אדם" (י); "יחזקו למו" (ו) – "ויכשילוהו עלימו" (ט); "מי יראה" (ו) – "כל ראה בם" (ט). כל אלו מלמדים על עונש שיבוא מידה כנגד מידה: אם הרשעים "דרכו חצם" (ד) אז "וירם א-להים חץ פתאום" (ח), ויעויין עוד בפירוש אבן עזרא ודעת מקרא בסיכום המזמור.